מכות בגן?

[- אמא של יואב]

מכות בגן?

יואב מבקר בגן מזה חודש וקצת. ביומיים האחרונים יואב חוזר מהגן ומספר - וחוזר ומספר - את ה"סיפור" הבא: "סער, מרביץ, נו נו נו, די סער, סער מרביץ". לפעמים זה בא בורסיה קצת שונה: "סער, די (עם דחיפה של היד), די, די מרביץ" או כל שילוב של השנים. ניסיתי עליו את כל טכניקות החקירה הנגדית שאני מכירה, והשיחה שלנו התנהלה בערך ככה (א´ = אמא, י´ = יואב): א´ - יואב מרביץ? י´ - לא! א´ - מי מרביץ? י´ - סער. בוכה. א´ - מי בוכה? סער? י´ - יואב. יוטם (שם המשפחה שלנו בגרסת יואב). א´ - סער מרביץ? י´ - כן א´ - סער מרביץ ליואב? י´ - המהום. א´ - מה עשתה איריס (הגננת)? י´ - נו נו נו. א´ למה סער הרביץ? הוא רצה צעצוע? (בתגובה - שקט) אוכל? (שוב שקט). י´ - די סער, די. א´ - יואב הרביץ לסער? י´ - כן א´ - וסער בכה? י´ - לא יואב בוכה. וכך הלאה וכך הלאה. אין סיכוי להוציא ממנו תשובה קוהרנטית יותר. שאלתי הבוקר את הגננת (הראשית בקבוצתו של יואב) אם יש ילד בשם סער בגן (אני עוד לא מכירה את כל או אפילו חלק מהילדים), ואם הוא מרביץ והיא ענתה לשתי התשובות בחיוב, אבל הדגישה שלמיטב ידיעתה (היא שם רק עד אחת) הוא לא הרביץ ליואב. מצד שני, היום אחר הצהריים הסיפור חזר על עצמו ובגדול - הוא לא הפסיק לדבר על זה, גם כשהוא היה עסוק בעניינים אחרים. ואני תוהה. האם באמת הוא חוטף מכות? מחזיר? מכה בעצמו? אולי הוא ראה שסער דנן הכה ילד אחר וזה השפיע עליו? ואיך להתייחס לדברי הגננת? או שהיא מספרת את האמת, ואז יש שתי אפשרויות - או שבאמת לא קרה כלום או שהיא לא ראתה, והאפשרות השניה מטרידה אותי, או שהיא לא מספרת את האמת, ואני מקווה מאוד שזו לא התשובה הנכונה. בקיצר, אני מבולבלת ולא ממש יודעת איך להמשיך מכאן הלאה, אבל העיסוק המתמיד שלו בנושא הזה מטריד אותי וגם די מכאיב. מה עושים?

 

[- אמא של יואב]

אגב, יואב בן שנה ושבעה חודשים

 

[דסי אשר]

כדי להמשיך הלאה עם

הגננת, שתפי אותה במה שקורה רגשית לבנך, ספרי לה עד כמה הוא עסוק בנושא, עד כמה מדבר על כך יום יום אחרי הצהריים, ותבקשי להבין ממנה איך היא מבינה את הנושא. אל תאמרי לה, שאת לא מבינה איך יתכן שאם אינו מוכה , מדוע כל כך מוטרד. היא לא תרצה להתפס בשקר - שבכלל לא ראתה או לא ספרה את האמת. את מציגה לה את הבעיה ממקום של אמא לא לא מנוסה שרוצה להתייעץ ותראי לאן זה מתפתח. ושאלה, מה כל כך כואב לך בסיפור? שמכים אותו, שהוא עסוק בנושא כל כך, שהגננת לא מספרת את האמת או שלא מגינים על בנך בגן והוא נחשף למצבי מכות בגן? אני לא ביקורתית בשאלות. ההיפך. כדי לנסות לעזור ולצאת מהבלבול והכאב, אני רוצה להבין אותך יותר. דסי

 

[- אמא של יואב]

הכאב האמהי

מורכב בעצם משנים - אחד - שהוא כנראה באיזו סערת רגשות, שאני לא יודעת את המקור המדויק שלה, אבל היא שם ובגדול, ואני - כאמא מגוננת ואוהבת - לא ממש מצליחה לעזור לו. השני - אני מכירה בכך שכל ילד חוטף מכות בגן, ומן הסתם גם מחזיר, ואני מניחה שהבן יקיר לי לא יהיה שונה מכלל הילדים. אבל עצמתה של החויה אצלו (ומהכרותי איתו, הנושאים שמעסיקים אותו לאורך זמן הם רק נושאיםש שהטביעו בו חותם - העדרות של סבא/סבתא בגלל נסיעה לחו"ל, מקום או אנשים שהוא אוהב במיוחד וכו´) אדירה, ואם הוא באמת מקבל מכות שמטביעות בו כזה חותם אני חושבת שנדרשת התערבות. בינתיים דיברנו שוב עם הגננת והיא הבטיחה לעשות היום ובתקופה הקרובה "הפרדת כוחות" מוחלטת ולשים עין על שני הילדים, בצורה הדוקה יותר. כרגע, אני לא יכולה לבקש יותר. נראה על מה יסובו הדיונים איתו בסופשבוע ולפי זה נמשיך הלאה.

 

[לאה_מ]

באמת קשה לדעת.

קשה לדעת מה האמת וקשה לדעת איך להתייחס לדברי הגננת. אבל כשקראתי את סיפור "החקירה הנגדית" שלך, היתה לי תחושה שאת קצת הובלת את יואב לכיוון הגרסה שסער הרביץ לו. אני לא אומרת את זה בנימה שיפוטית. מאד יכול להיות שאני הייתי עושה בדיוק אותו דבר, וגם אני הייתי מבולבלת אחר כך. אני גם מבינה שרמת השיחה בינך לבין יואב עדיין לא מספיק קולחת כדי לתאר לך את המתרחש מבלי השאלות המנחות שלך. א-ב-ל מהסיפור של יואב, גם מאד יכול להיות שסער הרביץ לילדים אחרים ויואב בכה כי הוא פשוט לקח את זה קשה (ולא בגלל שסער הרביץ לו). כך שמצד שני, גם לא טריוויאלי שהגננת אינה דוברת אמת. נסי אולי לשוחח עם מטפלת אחרת בגן, אפילו אם מישהי מקבוצה אחרת. יתכן שמישהו אחר שם לב. את יכולה גם להעלות את הנושא שוב עם הגננת, לומר לה שיואב ממשיך לדבר על זה ונראה לך שזה מאד מטריד אותו. אגב, יש עוד אפשרות - את יכולה לנסות לעשות תצפיות על הגן בלי שהילדים ירגישו (אפילו בידיעת הגננת). זה בדרך כלל אפשרי, לפחות בזמן שהם נמצאים בחצר. כך תוכלי לראות בעצמך את האינטראקציה בין יואב וסער. אבל אני הייתי עושה את זה רק בתור מוצא אחרון. יכול להיות שסער מרביץ לילדים אחרים, אבל ליואב זה מאד מפריע, והוא פשוט צריך לעבד את האינפורמציה הזו, ולכן הוא מתעסק עם זה כל כך הרבה, וכשהוא יסיים לעבד את זה הוא יפסיק לדבר על זה.