מכור לעצב?

Sunset Night

New member
מכור לעצב?

נשמע מוזר הא? מאז שהייתי ילדון פיצפון הייתי "מחובר לצד הקודר של העולם", כפי שאימי היתה מכנה זאת. אני לא יודע אם זה הפורום הנכון להעלות את זה, אולי אני צריך לנסות בתמיכה נפשית או ייעוץ פסיכולוגי או משהו, אבל החלטתי ששווה לנסות. עברו עלי המון זמנים נוראיים. המון המון עצב, המון כעס על כל העולם, נסיונות התאבדות, אישפוז פסיכיאטרי. אני עדיין על תרופות ותחת טיפול. ועכשיו הכל מסתדר, ועכשיו אני יוצא מזה. אבל עכשיו אני גם כל כך מתגעגע לזמנים הקשים, הנוראיים האלו. לכל ההרס העצמי שפעם בי כמו תופת אש שחורה. אני מרגיש כאילו איבדתי הארה פנימית כשהתחלתי להרגיש טוב. אני מרגיש כאילו נחלשתי, כאילו הפכתי תמים, רך ופגיע. תחשבו על זה, כשרוצים למות, כשהרס עצמי מהווה שורש ובסיס לכל רגש ומחשבה, אז לא פוחדים מכלום. ממה כבר יש לפחד אם רוצים למות? אין חוקים, אין מגבלות, אין מחר ואין אלוהים. יש רק את מה שאתה רוצה לעשות, לשבור, לרוץ איתו. הכל פתוח. כמובן שאי אפשר לנהל חיים בצורה שכזו, אבל מי כבר אמר שחייבים לנהל חיים? ואני כל כך מתגעגע לזה. אני כל הזמן מפחד עכשיו. הכל כל כך טוב ואני כל כך מפחד. אני כמעט "מתגעגע הביתה", למרה השחורה.
 
קשה לקרוא את דבריך,

וקשה יותר לחוש את מה שאתה חש. מדבריך ואולי בין השורות, ניתן להבין כאילו "הוחדרה" בך הוויית הקדרות, כאילו ינקת אותה מיום הכירך את עצמך. עוד אני מנסה להבין ולפתע עולה בי מחשבה כאילו עובדת היותך הולך ומחלים, שומטת מידך את ה"שליטה" על חייך שלך. כל עוד היית מחובר אל היכולת לשלוט בחייך ולקחתם לאן שתחפוץ... אובדן, הרס, תופת, - אתה היית השולט, ללא פחדים, ללא צורך להלחם על פיסת היקום שלך..שהרי הפתרון האולטימטיבי היה - "לא ילך ?? אין בעיה, חיי בידי.." עתה, משאתה מבריא - עברה השליטה על חייך, על מעשיך - לאחרים..יש צפיות מאדם "בריא"... אתה פוחד לחיות ללא יכולת להשתמש בפתרונות שהיו שלך..אלה נלקחו ממך כביכול. איש יקר, אין אדם, בריא כחולה, שאינו חווה פחדים וחרדות. העולם בו אנו חיים הוא עולם תחרותי, מתעלל והאנשים בו - כמוך בדיוק, חייבים לעבור מכלול מבחנים כדי לעמוד בצפיות הסביבה הקרובה והמעגל המורחב. אינך שונה בהרבה מהרבה אחרים. הסבל והכאב שלך פורצים מכל מילה.. ולוואי ויכולתי להקל עליהם ולו במילה או בחיבוק... כל שיש לי עבורך הוא הרבה אהבה וידיעה כי הצעד הבא קדימה - יהיה אולי לא קל - אך יביא למעט יותר שלווה.. קבל התנצלותי על כי איחרתי בתשובתי אליך, אולם אהיה כאן ונהיה כאן כולנו לשמור עליך מהפחדים הרודפים אותך. בחוץ זורחת שמש, קרן אחת בטוח תגיע גם אליך.
 

Sunset Night

New member
יש היגיון רב בדבריך

חח. באתי לכתוב "לעזאזל, אני צריך עזרה מקצועית". אני לא רגיל לפחד. אני לא רגיל שיש מה לאבד. זה מפחיד, מרתיע. אני מרגיש שאני מאבד מגע עם כל מה שנעשה לי מוכר או מובן. אני מרגיש כל כך חלש עכשיו כשאני פגיע. נהגתי לחוש בוז כל כך גדול כלפי אנשים רגילים עם חיים נורמליים. להיות שמח נתפס בעיני כאשליה מתמתקה וורודה שרק מטומטמים מרשים לעצמם להיסחף בה. אני לא יודע איך להתמודד עם ה"החלמה" הזאת.
 
../images/Emo24.gif תודה שחזרת,

נכון, אתה לא רגיל לפחד - כי לא היה לך ממה.. ותראה את היופי - היום אתה פוחד כי יש לך מה לאבד ואינך רוצה.. גלגל?? נכון???..אל דאגה, כמו שאמרתי - אינך לבד שם.. הפגיעה היחידה בך היום יכולה לבוא רק מבפנים, מתוכך - וממנו אתה חרד.. אתה לומד על חייך דברים חדשים.. חשוב על עצמך לרגע כעל תינוק שנשמטה ממנו אחיזת אימו.. רואה איך הוא מניף את כל הגפיים אל על - לא, לא משימחה, מפחד.. מפחד שמא ישמט... אתה לומד ללכת ידיד יקר, לומד ללכת בדרך חדשה... וכל דרך חדשה ולא מוכרת - למרות שהיא יכולה להיות נפלאה ולהביאך למקומות קסומים - היא מפחידה כמעט תמיד. אל דאגה, נהיה כאן ועוד רבים אחרים - להחזיק שלא תישמט.. לילה טוב, חלום על הדרך כדרך עם הרבה אור...הרבה אור
 
למעלה