מכור למין?

גאיה100

New member
מילים חכמות

מוסיפה לך רק

מבלבל, כואב, הופך לחלוטין
לא יודעת מה הטיפול ומה ההשלכות על המשך הזוגיות , המשפחתיות ובכלל שלכם. מקווה בשבילך שתמצאו ביחד את דרככם המשותפת
 
כמה קשה


הלוואי והיו לי תובנות. מסכימה עם מיקי, התגובה שלה היא מהחכמות והטובות שקראתי כאן. טיפול אצל פסיכולוג ולא סקסולוג.
את לא יכולה לקחת אחריות על זה, זה לגמרי שלו. לא יצרת ולא תרמת לזה.
משהו שקפץ לי לעין: כתבת שהוא לא ממש נמצא עם הילדות. מה זה אומר? האם הוא מרוחק מהן, או שומר את עצמו במרחק מכל המשפחה, כולל ממך (ואולי זה גם מסביר את ההימנעות ממין, הרצון לשמור על ריחוק)?
ואיך הוא הצליח להסתיר כל השנים האלו?
קשה לדמיין מה עובר עלייך. מאחלת לך ימים טובים יותר
 


כתבו לך כבר דברים רבים ונכונים. אני חושבת שהעצה הכי טובה כעת היא לפנות עבורך לאיש מקצוע המבין בתחום כדי לעזור לך לעשות סדר בראש ומשם להתקדם לאט לאט.

בכל מקרה זו לא אשמתך וזה גם בסדר, עם כל האהבה שיש ביניכם, לדאוג קודם למי שיש סיכוי גבוה יותר להצילו שזה את והבנות. זה לא אומר לנטוש את בעלך, אלא לתעדף משאבים ולחשוב גם לטווח הארוך.

כרגע, לעת עתה, אני בטוחה שיש הלם, הצפה גדולה וקושי ולכן ממליצה שתפני בהקדם למי שיוכל להכיל אותך.
 

פוליlcנה

New member


כמה קשה ומורכב ומבלבל. אין לי מה להוסיף על המילים החכמות של מיקי מלבד חיבוק.
 

n o m n o m

New member
אני חושבת שכרגע את בהלם ובצדק

רק עכשיו גילית סוד אפל של בעלך וברור לי לחלוטין שכל עולמך התהפך ואת מרגישה שאת למעשה לא מכירה את האדם שאת חיה איתו.
אני בדעה קצת שונה מרוב אלו שכתבו לך עד כה.
אני עובדת סוציאלית ותחום ההתמחות שלי הוא התמכרויות. ומה שיש לבעלך זו התמכרות. יכול להיות שהיא יושבת על הפרעה אחרת אבל זה לא משהו שתוכלי לדעת כרגע.
כמו כל מכור שלא חי בהכחשה (ואין הרבה כאלה אז את יכולה לפחות לברך על כך שאישך מודע לבעיה, מכיר בה ואף מוכן לטפל בה) הוא מתבייש בהתמכרות שלו. כן זה סוד. זה משהו שאתה חי איתו ואתה כל כך חושש שלא יאהבו אותך אם יגלו את הסוד הנורא והאפל הזה. לכן הוא לא ספר לך. אני יודעת שזה נורא מבחינתך שהוא לא חלק איתך דבר כה משמעותי אבל אין לזה שום קשר אלייך או ליחסים ביניכם.
ובכן, מכיוון שזו התמכרות יש דרכים לעזור לו ולך. נכון שזה משהו שידרוש עבודה קשה יומיומית ונכון שזה משהו לכל החיים אבל אם יש רצון משני הצדדים זה אפשרי. את מוזמנת לפנות אלי במסר ואשמח להרחיב.
 
?

אין לזה קשר ליחסים בינהם? הכיצד? האשה מדווחת על מיעוט עד העדר יחסי מין
את באמת חושבת שזה לא קשור?
לי יש תחושה (ואולי אני טועה בגדול!) שאת כותבת מהמקום של המטפל בצד המכור. הצד שזקוק לתמיכת משפחתו וקרוביו וכך הלאה.
אין ספק שהוא זקוק לתמיכה הזו אם בכלל כדי להצליח אולי להוציא את עצמו למציאות חדשה.
אבל " דבר כה משמעותי אבל אין לזה שום קשר אלייך או ליחסים ביניכם" ?

יכול להיות שיש סיכוי. השאלה עם יד על הלב כמה מקרים מהסוג של ההתמכרות הזו את מכירה שהשיקום הצליח?
הפגיעה לעומק של האמון נמוגה, יחסי המין חזרו להיות ולהיות טובים ומספקים? כאלה שאף אחד מן הצדדים לא הרגיש כלוא במערכת שבעצם מייאשת למרות שלכאורה היא מצויינת ותומכת?

אין לי דעה לגבי הזוג הספציפי הזה, תודה לאל אינני יודעת במי עסקינן אבל אני חושבת שמה שכתבת מוטה ,"ואתה כל כך חושש שלא יאהבו אותך " זה משפט זורע רגשי אשמה בצד שמנגד, זה לא סתם סוד, זה סוד פוגעני בזהות המינית שלה
שלא כמו סמים או אלכוהול או צפיה בסרטי פורנו אבל תפקוד סביר במיטה...
 

n o m n o m

New member
כנראה שלא קראת את המשפט שכתבתי נכון

כתבתי והתכוונתי שזה שהוא לא סיפר לה על קיום ההתמכרות לא קשור אליה או ליחסים ביניהם.
כמובן שלהתמכרות שלו בפועל יש קשר והשלכה הן עליה והן על היחסים.
את נקראת לי קצת לוחמנית. יש סיבה?
במשהו מדברי השתמע שאני חושבת שזה סתם סוד כדברייך? נהיר לי לחלוטין שעולמה כרגע מפורק לרסיסים.
אני לא לוקחת את הדברים בצורה קיצונית כפי שאת לוקחת. מכיוון שאני מטפלת אז ברור שאני מאמינה שניתן לעבוד על דברים. אין 100% הצלחה אבל כשני בני הזוג מוכנים לעבור את התהליך המורכב הזה אז כן, יש תוצאות. ולכל התמכרות יש אותם מאפיינים בין אם זו התמכרות לאוכל, סמים, אלכוהול, הימורים או מין. לכל אחת השלכות שונות על הסביבה אבל התמכרות זו התמכרות. נקודה.
הסיבה שכתבתי את המשפט ״ואתה כל כך חושש שלא יאהבו אותך״ הוא כמובן לא לזרוע רגשי אשמה כפי שאת רומזת
בנדיבותך כלפי, אלא כדי להסביר לה ששום דבר שעשתה לא יכל לשנות את העובדה שלא ספר לה. הוא לא ספר לה לא כי משהו לא בסדר בה או במערכת היחסים שלהם אלא כי הוא חושב שזה משהו שאף אחת כולל אהובתו לא תוכל להכיל ולהתמודד.
 
אני לא רומזת דבר

דווקא מדברת מאד פתוח
כתבתי והדגשתי שלהרגשתי את מדברת בקולו של המטופל מהצד של הגבר במקרה דנן.
אין ספק שהתמכרות זו התמכרות. עדיין זה מנקודת הראיה של טיפול במתמכר. הפגיעה, בצד הנוסף, מבחינתי כרגע אשתו, היא נקודת המוצא שלי.
נוכח הידוע לי על סיכויי ההצלחה באחוזים בטיפול בהתמכרות מהסוג הזה שיש בה פגיעה קשה בדימוי העצמי של הצד הנוסף אני תמהה על משפט החשש לאי אהבה.
אני מניחה שהכותבת נשארה בתוך המערכת מתוך תקווה שמשהו ישתנה. שישתפו אותה. שיגלו לה מה לא בסדר אצלה, כפי שאת כבעלת מקצוע בוודאי יודעת, משום שהיא לא יכלה לדמיין מה קורה שם.

אז נכון מאד מאד שבה אין לא בסדר אבל במערכת היחסים יש, יתרה מכך סוג כזה של התמכרות קשה עד בלתי ניתן להכלה. אולי הוא באמת צודק, מי יודע?
ברור שבמסגרת טיפולית יש וראוי לרתום את שארית הרצון המרוסק להצליח , אבל הוא לא סיפר לה ותוך כדי כך הרס.
האם אפשר לתקן? כמה יש להשקיע כדי לתקן? מה אחוזי ההצלחה של תיקונים כאלה לאורך הזמן וכמה הם באמת משנים מהיסוד עד הטפחות זה בעצם מה ששאלתי אותך.

לוחמנית? לא, פשוט תוהה מתוך מחשבה עליה ועל שכמותה ועל הרשות שלהן לוותר . ממש לא מולך
 
אני חושבת שקשה לדעת מה היו הסיבות

שגרמו לה להיות במערכת היחסים הזאת. וההשערה שלך שהיא נשארה מתוך תקווה שמשהו ישתנה יכולה להיות נכונה או לא נכונה או נכונה באופן חלקי. יתכן שיש פלוסים ומינוסים למערכת היחסים, ובסך הכל היה לה טוב או מספיק טוב כדי להיות במערכת היחסים הזו.
אם אכן, ההשערה שלך נכונה, והיא נשארה מתוך תקווה לשינוי, אז התקווה הזאת נגדעה סטטיסטית ברגע הגילוי. האחוזים הם לחלוטין (לפי השירשור, אין לי מידע אחר) לרעתה.
אך אם ההשערה שלך לא נכונה או נכונה רק באופן חלקי, ואני חושבת שעל זה נאו דיברה, אזי יתכן, שאחרי ההלם והזעזוע, *היא תחליט*, שגם אם הוא *לא משתנה*, היא עדיין רוצה להמשיך. וגם נאו וגם נום נום רצו למיטב הבנתי לתת לאופציה הזו לגיטימציה. כי אחרת אין לה בעצם בחירה. אני אוהבת שיש לי אפשרויות בחירה רבות, ומתוכן לבחור מה מתאים לי גם אם זה לא מתאים לאף אחד נוסף בעולם כולו.
 
בהחלט ייתכן

כאמור אין לי מושג במי עסקינן ומה מכלול הנתונים

אני יוצאת מראש מנקודת הנחה שכאשר נתון מרכזי ומשמעותי משתנה- הכל נטרף
יתרה מכך אני יוצאת מנקודת הנחה שהבחירה כשעלום נהיה ידוע ולא באופן חיובי לפי התאור - הרבה יותר סבוך וקשה שהאחוזים יהיו לטובת המערכת.

לטובתה או רעתה של הכותבת אין לי מושג, באמת שאין לי מושג מה טובתה בכל הארועים הללו ומה לא.

הבחירה שלה לא נובעת מאיתנו או מהדיון כאן, אנחנו רק מקום לשפוך בו וטוב שהוא קיים
הבחירנ תנבע מאותו מכלול מורכב שהמשתנים בו רבים ומבחינתי עלומים להפלא- מי ומה היא, מי ומה הוא, מי ומה מערכת היחסים שלהם ועוד המוני פרטים רלוונטיים כמו כסף, כוחות המשפחה המורחבת, מצבן של הילדות ועוד ועוד.

גדול עלי.
 

ו שתי

New member
אני רוצה לחזק את נומנום, ולשלוח לך חיבוק ענקי

כי בכל הסיפור הזה את בטח חושבת עליו, ועל הילדות.
אבל זה בסדר לחשוב גם על עצמך.
על מה *את* מוכנה ולמה *את* מוכנה (ולמה את לא)
וזה בסדר.
אין בזה שום רע ושום פסול.
 

אמיתמי

New member
מחשבה קטנה

אני תוהה אם פרידה מיידית, תפתור כאן ולתמיד את הבעיה, אם מדובר באבא של הבנות שלך, האם תוכלי אי פעם להרגיש בטוחה בקשר שלו איתן? גם בתור הורים גרושים, יהיה לו מן הסתם קשר, ולטעמי, אם הנושא לא יבורר בטיפול, זה עלול להיות נושא כואב שימשך לשנים ארוכות.

אני לא יודעת אם מדובר בהתמכרות , במחלה או בהפרעה נפשית חסרת מרפא, אין לי את הידע המקצועי בתחום. ממליצה לפנות למומחה, כדי להבין מול מה את מתמודדת וכדי לראות איך ממשיכים הלאה, גם אם בנפרד, אבל עדיין כהורים. הדברים צריכים להיות על השולחן.
 
למעלה