מכור לטרוף ?

ZipNaB

New member
הא! LOL!

"אני יודעת על עניין המרחק" אתם מבינים, לפעמים הענינים מסתבכים או משתנים באופן שלא נחזה מראש או נתחשב, אבל זה קורא פעמים נדירות, לצערי, אני לא סם זיין ולא איכפת לי, אז אני לא פועל כדי לשנות אותם.. לצערי, אני חושש שכאן אני כן אצטרך לפעול.. לא, אני לא.. אני לא אפעל, אני אמשיך הלאה ואשכח.. כמו שאמר נוקם אמיתי : " i treid to remember, to hold the memmory! but then it became the memmory of the memmory and then.. Nothing"
 

hsotrt

New member
יחי הנורמליזצייה!! יחי יחי יחי!

אני חושב שאני אשאר פה... אני ונמרוד פולשים לפורומים מוזרים מאוד... הי...הי...
 

tiger

New member
אתם מוזמנים להישאר.אנחנו צרכים קצת

נורמליזציה
 

מזוודה

New member
אהבה וזעם

הצעקה השחורה מתפוצצת בראש והראש שלי מסתובב על צירו. (ראיתי את זה ב"מגרש השדים" וראיתי את זה במראה שמולי) ובבטן ישב לו קיפוד מתבגר וגדל וגדל בכל רגע יותר ןחודיו כבר חדרו את העור, בצבצו והראו את עצמם. וכולם בלי יוצא מהכלל הרימו כף יד וכיסו פה פעור ואמרו: "לא ידענו שכך הוא יודע לאהוב" אני רץ בפרדס, כמו חזיר בר, נמלט. רדוף וגם בורח, עד סוף ההכרה, לפני שיחשיך לי בראש, אני רוצה לנתק בשיני את החבל שקושר אותי אליך, שידמם! שידמם! מקובל עלי. אך יוציא אותי לחופשי.
 

מזוודה

New member
זה יכול להשמע ככה

למישהו שדודא זה סוג המצוקה היחיד שהוא מכיר. כנראה שדודא היא תחושה כל כך דומיננטית, שהיא מוחקת את כל הגוונים האחרים של סבל שיש בעולם. אז פשוט תצטרך להאמין לי שקיימות המון אופציות יצירתיות לסבל. כל אחד והתיק שלו. וגם לא עושים תחרות...
 

גנבנבון

New member
תודה על השיעור לגבי החיים.

בפעם הבאה שארגיש כך לא ארוץ להשתמש שמא הקיפודים בבטן זה חמין מקולקל.
 
למעלה