מכורה...
כל היום בבית, כל היום מול המחשב. כל יום מחדש אני אומרת לעצמי שהיום המחשב ישאר סגור. היום קוראים ספר. היום הולכים לישון בשעה סבירה, בלי לדבר שעות בצ'אט חסר תוכן. היום יוצאים לטייל. היום זזים קצת. וכל יום, ישבני נדבק לכסא, אצבעותי למקלדת ועיני מהופנטות אל הצג. נדמה שכל יום אני דוחה יותר ויותר דברים. כל יום גולשת עוד ועוד, כשיש לי פחות ופחות מה לעשות ברשת. הקשר עם אנשים ברשת כל כך נוח וזמין, לא דורש מאמצים. פשוט שולחים איזו הודעה, מוסיפים חיוך וירטואלי. להפגש איתם? לטלפן? זה כבר דורש יותר מדי. עדיף לשלוח להם איזה מייל. מילא אם יכולתי לעשות משהו מועיל בכל הזמן הזה. לקרוא מאמרים שמענינים אותי, לשפר שפות זרות, לשלוח מכתבים רשמיים חשובים... אבל לא. ברגע שאני מול המחשב, אני משוטטת חסרת מהות וזמני מתבזבז לשוא...
כל היום בבית, כל היום מול המחשב. כל יום מחדש אני אומרת לעצמי שהיום המחשב ישאר סגור. היום קוראים ספר. היום הולכים לישון בשעה סבירה, בלי לדבר שעות בצ'אט חסר תוכן. היום יוצאים לטייל. היום זזים קצת. וכל יום, ישבני נדבק לכסא, אצבעותי למקלדת ועיני מהופנטות אל הצג. נדמה שכל יום אני דוחה יותר ויותר דברים. כל יום גולשת עוד ועוד, כשיש לי פחות ופחות מה לעשות ברשת. הקשר עם אנשים ברשת כל כך נוח וזמין, לא דורש מאמצים. פשוט שולחים איזו הודעה, מוסיפים חיוך וירטואלי. להפגש איתם? לטלפן? זה כבר דורש יותר מדי. עדיף לשלוח להם איזה מייל. מילא אם יכולתי לעשות משהו מועיל בכל הזמן הזה. לקרוא מאמרים שמענינים אותי, לשפר שפות זרות, לשלוח מכתבים רשמיים חשובים... אבל לא. ברגע שאני מול המחשב, אני משוטטת חסרת מהות וזמני מתבזבז לשוא...