מכורה למשפחה

משה 25

New member
מכורה למשפחה

אני נשוי 13 שנה, אשתי תמיד אוהבת להיות בחברת משפחתה בצורה מוגזמת. במיוחד לאחר שנולד לנו תינוק לאחר 12 שנות נישואים. כל שישי היא הולכת למשפחתה בבוקר וחוזרת בערב עם הילד. וגם בשבתות היא רוצה להיות בחברת משפחתה. כאשר אני אומר לה שאני רוצה שנעשה משהו ביחד.היא מתרגזת ואומרת לי שאני מכריח אותה לעשות דברים נגד רצונה. דרך אגב מאז שבננו נולד יצאנו לבילוי בערב פעם אחת בלבד. מה דעתכם
 

לארה1

New member
שלום משה

הייתם בטיפולים במשך כל השנים? מפני שזה יכול להסביר הרבה דברים...
להולדת הבן !!!
 
הולדת ילד מביאה לתפנית חדה בהרגלים

אני מוכרח להרגיעך, מה שאתה מתאר אינו נחלתך בלבד, הייתי אומר שזוהי נחלה של זוגות רבים, וכשאני מוסיפ את עניין הזמן הממושך עד להולדת הילד זה הרי שבעתיים, ולעצם העניין- הולדת ילד מביאה לתפנית של מאה שמונים מעלות בדינמיקת החיים, הרצון לשכון בחברת משפחה ברגעים הללו כל כך מובן, שלא הייתי מכנה זאת "מוגזם" כמובן מנקודת ראותי. על כל פנים אם אתה אומר "מוגזם" די בזאת כדי להבין שזה מעיק, ואם אתה טוען שעל אף הארתך לא משתנים הדברים. אז אשיבך במשהו שאולי יהיה שונה משאר הכתובים כאן- בזוגיות לא חייבים הכל הכל לעשות ביחד, מעת לעת כשניפרדים לעשיות שונות יש בזה גם תרומה. שלח אותה להוריה והיא תהיה מרוצה, ולך אתה לעניינך ותהיה מרוצה, ותפגשו בנקודות של "רצון" ולא של "כפיה" (להבדיל מ-"פשרה") גישה זו מאריכה את תוחלת החיים של הזוגיות כאשר מדובר ברמת אימון גבוהה, אחרת היא מאיצה תהליכים שליליים. לשיקולך. כל טוב
 

seeyou

New member
לקח לך 13 שנה להבין?../images/Emo72.gif

לרוב,אשה נמשכת למשפחתה! אצלך זה מוגזם! ..."מאז שבננו נולד יצאנו לבילוי בערב פעם אחת בלבד.." למה ? ...נולד לנו תינוק לאחר 12 שנות נישואים....למה? עברה טיפול? משהו לא "מצלצל" לי טוב!
 
כמה חיכיתם לילד הזה

ואחרי שנולד, אני מניחה שאתה ואשתך, מאד מאד קשורים אליו אולי אפילו אתה חש שהיא מתרחקת ממך במידה מסויימת ורוצה את כל הזמן לבלות עם התינוק החדש. מה שקורה בהרבה זוגות ,על אחת כמה וכמה אצל זוגות שהתינוק מגיע לאחר שנים ארוכות של ציפיה והמתנה. אני מתייחסת לכמה נושאים שהעלת- שקשורים/לא קשורים יחד. אשתך לא רוצה לצאת לבלות איתך בערב, אולי כי המשמעות להשאיר את התינוק עם בייבי סיטר, וכיום זה קשה לה להתנתק ממנו, צריך אולי לאפשר לה את הזמן לכך בהדרגה. אבל יש לי תחושה(ויכול להיות שאני לגמרי טועה) שאתה כותב על איזשהו ריחוק כללי שלה ממך. חוסר רצון לבלות בכלל בקירבתך, ולהיות איתך לבד? אולי היא כל כך "התמכרה להורות" שנוצר ריחוק קשה בינך ובינה. אולי היא בוחרת להיות בחברת משפחתה כ"מפלט" מבילוי איתך? כי היא כל כך התרחקה ממך בעצם? מה קורה כשאתם נמצאים בערב בבית? שניכם, הילד כבר ישן? היא נופלת שדודה למיטה? הילד ישן איתכם בחדר? איתכם במיטה? או שההתרחקות הכללית היא גם בבית, ובמיטה הזוגית? וסליחה,אם לקחתי את הדברים"רחוק מדי" אבל לא נראה לי, שהבעיה היא הקשר של אשתך עם המשפחה המורחבת שלה, אלא הקשר הזוגי שלכם. שיהיה לך שבוע טוב (יותר)
 
מכורה למשפחה

אם היא הולכת למשפחתה ביום שישי מדוע אינך מצטרף אליה? האם יש נתק בינך ובין משפחתה? ונניח שהיא הולכת למשפחתה, מדוע שלא תלכו מידי פעם גם למשפחתך? יש כאן מספר דברים לא ברורים ולא מובנים. מה זאת אומרת "אני רוצה שנעשה דברים ביחד" מדוע שלא תיזום, למשל תפתיע אותה עם ארוחת ערב במסעדה, או זוג כרטיסים להצגה. מדבריך נראה כאילו היא מושכת לכיוון אחד ואתה מנסה "לקצר לה את החבל". במשך 12 שנים הייתם רק שניים כעת אתם שלושה והגיוני שדברים ישתנו כבר אינם רק שניים. נראה לי טבעי שאם "צעירה" תרצה להיות בקרבת משפחתה. מה שלא מובן לי זה מדוע אתה לא בתמונה יחד אתה. קיימת בעיה כלשהי ביניכם ועליכם לנסות לפתור אותה, אולי ליזום שיחה בעניין.
 
למעלה