מכורה לאוכל.

סלינוש

New member
מכורה לאוכל.

אני מגדירה את עצמי אכלנית כפייתית, מה שמבחינתי אומר, בין היתר, שאני מכורה לאוכל. אני מתמודדת יום אחרי יום עם האכילה הכפייתית הזו. בקצרה אני יספר שההתמכרות הזו לאוכל הובילה אותי בעבר להרבה דברים קשים, שכללו הקאות, דיכאון קשה ולבסוף אשפוז. עד לא מזמן הייתי במשקל שיא של הרבה מעל מאה ק"ג. ואז מצאתי תוכנית מדהימה שעוזרת לי להתמודד עם ההתמכרות. ויום אחר יום אני נלחמת בצורך הזה שלי, לאכול בצורה כפייתית. בשמונת החודשים האחרונים ירדתי 47 ק"ג. ואני אסירת תודה על כך. אבל יש לי גם ימים קשים מאוד, כמו היום למשל, וכנראה שלא סתם הגעתי לפורום. חיפשתי מקום לפרוק קצת מעליי, כי קשה לי... יש לי מין אשיות כזו, נוטה להתמכרויות... ובכלל, החיים עם אשיות כזו ועם האכילה הכפייתית, לפעמים זה מעייף... אני באמת משתדלת לעשות את ההכי טוב שאני יכולה לעשות בשביל עצמי, כל יום, אבל המחשבות המעוותות, שמאפיינות את ההתמכרות הזו לא עוזבות אותי, וסתם, קצת עייף לי היום. מצטערת שבאתי ושפכתי ככה פתאום.
 

ליאת ה ג

New member
אין לך על מה להצטער../images/Emo140.gif

בשביל מה אנחנו כאן אם לא כדי להקשיב ואולי לעזור? קודם כל עברת דרך ארוכה ומלאה הישגים, אני באמת מעריצה אותך. אילו מחשבות מעוותות רודפות אותך? כמו מה? אולי יעזור לך לרשום אותן ואז תוכלי להסתכל עליהן בפרספקטיבה שונה? אני שולחת לך חיבוק חם וברוכה הבאה
 

ארטור

New member
טוב שבאת לחלק איתנו.....

זה נותן כוח. איזה תוכנית מצאת? עם הזמו, עם את שומרת ולא חוזרת לשתמש באוכל, אפשר לאט לאט לשפר את ההרגשות. אנשים לא מבין שאוכל היא לא הבעיה. המחשבות וההרגשות אלו הבעיות שדורשים טיפול. או תחלקי ותמסורי או אנחנו בסכנה לנפילה (חזרה לאוכל). תמשיכי לבוא. חיבוק
 

סלינוש

New member
תודה חבר'ה ../images/Emo13.gif

התעוררתי לבוקר חדש, מחוייכת. תודה לאל. אני מרגישה שהתחלתי דרך חדשה לפני קרוב לשנה, אבל בדרך הזו יש לי גם הרבה תהיות, ופחדים. לפעמים אני נותנת מקום לבלבול. אני די ממהרת לצאת מהבית, אבל אני אנסה אולי לפשט יותר כשאחזור היום. ארטור, אנחנו מכירים, זאת TREE. חיבוק לכם.
 
למעלה