מי רוצה להתנדב?

רם אזרח

New member
מי רוצה להתנדב?

שלום לכולם מי מכם מתנדב באיזושהי מסגרת? ספרו לנו איך הגעתם לזה (מחויבות אישית או לבד), מה אתם עושים, מה התחושות שלכם מההתנדבות? מה זה נותן לכם מבחינה אישית? תנו טיפים בעניין ואם צרכים עוד מתנדבים, פרטים על איך מתקשרים. אני התנדבתי הרבה שנים במד"א כנהג מתנדב ואני יכול להעיד שזו תחושה של סיפוק גדול מאוד לעזור לאנשים, מן הסתם כשקשה או כואב להם. אין שום תסכול בזה שלא מרוויחים מזה כסף - נהנים מלעשות עבודה מאתגרת ולתרום לאחרים. בשנתיים האחרונות די ירדתי מזה אבל אני אחזור להתנדב בעתיד הלא רחוק, כי זה באמת משהו שתורם לי לא פחות מהתרומה שלי לאחרים.
 
בקצרה

אני מתנדב במשטרה התחלתי בכיתה י' כמחויבות אישית והמשכתי ולאחרונה אפילו עברתי קורס יח"מ (יחידות מיוחדות) מספק מאוד להוריד נהג שיכור מהכביש, ולדעת שקיים סיכוי גבוה מאוד שמנעת את התאונה הבאה וההורגים הבאים. מספק לדעת שאולי בזכות הנוכחות שלך המחבל החליט להמשיך הלאה ולא להיכנס לעיר. הרשימה של הדברים המספקים די ארוכה, והבטחתי בקצרה..
 

smailie

New member
אני מתנדב

לפני שבועיים התחלתי להתנדב בחלוקת מזון למשפחות נזקקות, בימי חמישי בערב (אגב, פגשתי שם גם תלמידי תיכון שבאו להתנדב באותו מקום). הופניתי לפעילות ההתנדבותית הזאת באמצעות עמותת "רוח טובה", המשבצת מתנדבים במקומות מתאימים באיזור מגוריהם. אחרי פעמיים שהתנדבתי שם, נתגלעה בעייה קטנטונת: בגלל שאין לי רשיון נהיגה והאוטובוס האחרון יוצא בשעה מוקדמת יחסית, כנראה שלא אוכל להתמיד. אני תלוי כעת במתנדב נוסף, שכן שלי, והכל תלוי האם יש לו מקום באוטו. רק אז, כאשר שתי המתנדבות האחרות נעדרות והוא יכול לתת לי "טרמפ", אוכל לחזור לשם... אני גם מתנדב בפרוייקט "הפוך על הפוך" - מרכז יעוץ ומידע לבני נוער - באחת מערי הדרום: במסגרת הפרוייקט, אני כותב לעיתון / מידעון לבני - נוער, היוצא מטעם המרכז (אני כותב בעיקר סיפורים קצרים והמלצות על ספרים ושותף לרעיונות לגבי עריכת מדורים של אנשי מקצוע: תזונאית, מד"נית וכיו"ב). איך הגעתי? בהתחלה רציתי להתנדב דווקא בניידות הלילה של "על"ם", אך בדיוק בגלל בעיית התחבורה שהזכרתי לעיל והעובדה שהניידות מסיימות את משימותיהן בשעות מאוחרות מאוד, הוחלט להעבירני ל"הפוך על הפוך", הפועל בשעות מוקדמות יותר. ואם כבר התנדבות: אני נאבק כבר זמן רב להתנדב לצה"ל. כיום אני בן 31 ועדיין מנסה לשנות את הפטור שנקבע לי לפני הרבה שנים. יתכן שכבר בקרוב מאבקי אפילו יקבל חשיפה תקשורתית, אז אשמח לעדכן לגבי ההתפתחויות...
 

12111 מיכל

New member
אני

אני מתנדבת בתנועת נוער חצ"ב. זה התחיל שבאו מדריכים, הייתי בכיתה ט ודיברו על נושא ההדרכה כמה שזה מעניין וכיף והעזרה לאנשים, ה בסוף השתכנעתי ובאתי למפגש הראשון והמשכתי שנה והוכשרתי למדריכה. במסגרת תנועת הנוער אנחנו תורמים לחברה אם זה ללכת להתרמות, ללכת לבתי חולים. כמו כן הדרכתי קבוצה של כיתוב ג-ב אני חושבת שזה נתן לי המון אם פעם שלא יכלתי לדבר לפני קהל היום אין לי את הבעיה הזאת. יש גם הרגשת סיפוק אני ועוד מדריכה מעבירות איזשהי פעולה למען איכות הסביבה או שחשוב לתרום לחברה אז אני משפיעה עליהם והופכת אותם לילדים טובים יותר ובהמשך לאנשים טובים יותר. גם בכלל מה שאנחנו עושים במסגרת תנועת הנוער זהנותן תחושת סיפוק שאנחנו תורמים לחברה ואני מרגישה טוב עם עצמי שאני עושה דברים על מנת לשנות ולא יושבת בחיבוק ידיים.
 
אני מחויב להתנדב לצה"ל, לספוג הכל ולחייך

ואני שונא כל שניה, את הצבא ואת המדינה. תודה.
 
ת'בית.

לכולם פה טוב בבית? איך הולך היחסים שלכם עם ההורים ? אתם עדיין צריכים לבקש מהם רשות מכל מיני דברים, כמו לצאת עד מאוחר וכו' ?
 

smailie

New member
אני, בגילי ה"מופלג"

עדיין תלוי בהורים שלי בדברים מסויימים וחש לעתים קרובות שהם פוגעים בהתקדמותי. גם ככה, בשל נסיבות חיים לא פשוטות שעברתי, הכל בא לי בגיל מאוחר מן המקובל. לדעתם, אם עד גיל 31 אני עדיין מתקשה בדברים מסויימים, אז מוטב שאכנע, אוותר על השאיפות ואשלים עם הפערים ועם החסכים.
 

amitik1

New member
אני מתנדבת ב-

ספרייה. כולם-טוב אני לא אכליל אבל הרוב שומע התנדבות בספרייה וחושב מיד שזה משעמם. אז אני באה ומחדשת לכם שזה ממש לא. התחלתי את ההתנדבות בספרייה כחלק מהמחוייבות אישית ואני ממשיכה בה, ההתנדבות בספרייה היא ממש מעניינת , אני אישית בקומת הילדים, אז אני עוזרת לילדים בבחירת ספר מתאים, משאילה ומחזירה ספרים, מסדרת, כי נעים להגיע לספרייה שהיא מסודרת. אני ממש שמחה שניתנה לי ההזמדנות להתנדב בספרייה.
 

SadClown

New member
התנדבות...

אממ... לפני הצבא הייתי בתנועת אחרי, זה תנועה של הכנה לצבא עושים כושר קרבי ופעילויות למען הקהילה... אז יצא לי לעשות שם הרבה פעילויות, גם לארגן חלק, כמו בזאר בשקל בשכונות עוני ולתרום את הכסף, או לבקר ילדים בבתי חולים... היינו הולכים לחלק בפורים ממתקים לחיילים קרביים ועוד כל מיני כאלה... הייתה תקופה שהתנדבתי בגן הטיפולי של אחותי, כל כך נהנתי שם מכל רגע. להיות עם ילדים כאלה זה מרגש ועצוב מצד אחד, אבל גם כל כך מספק וכייף להיות איתם ולהתאהב בהם. בזמן הצבא הייתה תקופה שחנכתי תלמיד מבית ספר כזה של נפלטי מסגרות, ילדים עם בעיות התנהגות... למרות שאחד על אחד הוא ילד פשוט מקיסם. נגמרה שנת הלימודים ונגמרה ההתנדבות.... כרגע אין משהו קבוע... פה ושם דרך אחרי או הצבא וכאלה. מקווה אחרי הצבא להתנדב איפשהו בחינוך המיוחד... אבל נקווה שבאמת יצא לפועל ולא סתם דיבורים.
 

chuchi46

New member
פעם ניסיתי להתנדב

בלעזור לתלמידה חלשה עם הלימודים... נשארתי בשבילה עוד שעתיים בבצפר פעם בשבוע וגם בניתי מין תוכנית (חיחי..) אבל אז היא התחילה להבריז, ולי אין איך לחזור הביתה חוץ מההסעות, ככה שהייתי נשארת בבצפר בשביל כלום עוד שעתיים במקום להיות בבית. אז הפסקתי. אה, וגם רציתי להתנדב במד"א-אבל חוץ מזה שזו מיסגרת קשה ונוקשה, אני גם צריכה לשלם כסף בשביל הקורס (למרות שכבר עשיתי אחד במסגרת אחרת פשוט). נממ... אז לא, אני לא מתנדבת
 
למעלה