מי צמחים

[smiling cat]

מי צמחים../images/Emo142.gif

מי וורדים או מי לבנדר או מי צמחים אחרים טובים לכיווץ נקבוביות? זה לעור שומני עם שחורים/פצעים. אם לא, יש לכם המלצה למי צמחים אחרים שיתאימו?

 

[yoelnd]

מי צמחים

היי בעיקרון כל מי צמחים יוכל לסייע אם הוא מוכן בצורה ראויה ונכונה. הצמחים שהוזכרו יהו טובים מאוד. בבריאות טובה!

 

[פטל האחת והיחידה]

מה הכוונה?

חליטה כאילו??

 

[bellaw]

מי פרחים הם תוצר של הכנת שמנים

אתריים.

 

[פטל האחת והיחידה]

ז"א המים מהאידוי?

 

[bellaw]

כן. השמנים האתריים צפים מעליהם

ונאספים בנפרד.

 

[פטל האחת והיחידה]

ואיפה אני מוצאת אותם?

נשמע כמו מיי פנים מעולים..... יש לי משו שנראה לי שהוא מיי ורדים כי כתוב ROSE וזה לא שמן (וגם בקבוק גדול) כתוב ככה EXTRACTION LIQUID

 

[bellaw]

בארץ אני לא יודעת היכן קונים, בצרפת

קונים מי ורדים למשל בבית מרקחת. יש גם מי הדרים המשמשים בהכנת עוגות ולכן אני חושבת שניתן למצוא בקונדיטוריות או בספקי חומרי גלם לקונדיטוריות (אולי גם מי ורדים שמשמשים בהכנת עוגיות. ואולי פשוט אצל ספקי שמנים אתרים ?

 

[0 אור 0]

מי ורדים ומי הדרים

יש בחנויות תבלינים ונדמה לי שצריך להיות גם בבתי טבע (אבל אף פעם לא בדקתי)

 

[יערה היחיד]

מי ורדים יש בחנויות טבע.

 

[b i l b y]

../images/Emo115.gifמים ארומתיים../images/Emo115.gif

ככל שידוע לי זה הטרנד האחרון בתחום הארומתרפיה. עד היום ההפקה של השמן האתרי התבצעה בחום גבוה ומהיר והמים היו כמעט "הפסולת" של ההליך. המים האילו נקראים "הידרוסול" או "הידרולה". המים הארומתים לעומת ההידרולה, נוצרים בתהליך זיקוק איטי ועדין, כשהדגש הוא על ההעברה של תכונות הצמח למים, כשבמקרה הזה התמצית האתרית שצפה על פני המים מיועדת לשימור המים ולכן משאירים מעט ממנה במים הארומתיים. המים הארומתים מכילים בתוכם גם את תכונות השמן האתרי של הצמח וגם את שאר החומרים הפעילים של הצמח שמסיסים במים. המים הארומתיים בטוחים גם לבליעה ומצויינים כתוספת לקרמים וכמי פנים. וכן, לאחרונה אפשר להשיג אותם גם בארץ.

 

[bellaw]

שיטת המיצוי העדינה יותר שאת מתארת,

(שיתכן ושומרת על חומרים פעילים אחרים/נוספים של הצמח בתוך המים) נועדה להערכתי אך ורק למיצוי טוב יותר של השמנים מהמים, כאשר מאחוריה עומד היגיון כלכלי של היצרן. היות והשמנים יקרים הרבה יותר מהמים, הוא מבקש להפיק כמה שיותר. ולכן, מי הפרחים של היום הרבה יות "נקיים" מאלו של פעם. המים הארומתיים שאת מתארת הם פשוט אמצעי שיווק חדש של מי צמחים להם המשווק, כלומר יצרן "מוצרי הטיפוח הטבעיים" מוסיף (או לא) טיפה-שתיים של שמן ומוכר אותו בבקבוקי "ספריי" - זהו ה"טרנד" החדש, ולא הכנת המים עצמם אצל היצרן.

 

[b i l b y]

לא!!! הטרנד הוא לא הספרי !!!

הטרנד הוא המים הארומתיים שכפי שכתבתי מופקים בהליך שונה מהשמן האתרי, וההתרכזות היא בהם ולא בשמן האתרי. המים האילו הם פרי פיתוח של הרבליסט לבנוני המתמחה ברפואת צמחים ומטרתו היחידה היא להעביר כמה שיותר מרכיבים פעילים מהצמח אל המים. המים נועדו לשימוש רפואי יותר מאשר קוסמטי והם טובים ובטוחים לבליעה פנימית. בשונה מהפקת השמן האתרי ,המים מופקים בהליך דיסטלציה מאוד איטי, והזיקוק של הצמח נעשה ישירות במים, לא על אדים, ומתבצע בחום עדין בין 4 ל5 שעות. ההליך הזה יוצר מים ארומתיים בעלי איכויות מדהימות. אגב, לא הבנתי מה הקשר בין "להפיק כמה שיותר" לבין "מי פרחים נקיים יותר"? ושמן אתרי כעקרון מופק בחום גבוה דבר שאינו פוגם באיכותו כלל.

 

[bellaw]

להפיק כמה שיותר שמנים ולכן המים

נקיים יותר (במרכאות) משמנים אתריים. לגבי התהליך עליו את מדברת, הוא שונה לגמרי אם כן מזה שדובר בהתחלה ואם אני מבינה נכון, זה כמו סוג של חליטה. אג, ה"טרנד" הוא לא הספריי, אלא הכנסת שמן אתרי למי הפרחים.

 

[b i l b y]

הטרנד האמיתי הוא "הרטרו"

פעם כך היו מפיקים את המים מהצמחים. כמעט בכל בית היה מכשיר דיסטלציה להפקת שמנים אתריים, כאשר המטרה היתה ההעברה של תכונות הצמח למים כשהתמצית הארומטית שצפה על פני המים שמשה לשימור המים בלבד ולכן היו משאירים מעט ממנה. המים הנקיים יותר שעליהם את מדברת מופקים בהליך מהיר ואגרסיבי דבר שלא תורם הרבה לאיכותם, עם השמן ובלעדיו יש להם אורך חיים של עד 3 חודשים. אם משאירים מספר טיפות במים או לאו זה לא מה "שיעשיר" את היצרן.

 

[ker3]

מי ורדים ומי הדרים

יש כאלה שנמכרים בשוק לוינסקי. האם ניתן להשתמש בהם כמי פנים א לשימוש קוסמטי אחר?