תראו, אישית אני לא, אבל אני לא אנטי. הינה אנקדוטה מעניינת
בשנת 1934, קיימו מדריכי העולים מתנועת הנוער של תנועת העבודה, ביום ט' באב, טיול ומחנה קיץ ביער בן שמן. כששמע על כך ברל כצנלסון, ממנהיגי תנועת העבודה, הוא הזדעזע וכך הוא התבטא :
"לא אשכח, לא אוכל שכוח, את יום החורבן - היום האיום מכל הימים, יום גורלנו. את הזנחת התשעה באב בציבורנו בכלל, אני רואה כאות להפלגה שאין עימה הגה מכוון של אידאה מרכזית. אנו אומרים לחנך את הנוער לחיים חלוציים, לחיי הגשמה... כיצד נגיע לכך?! האמנם יעלה זרע זה על סלע צחיח, על רצפת אספלט! גם אידאה זקוקה לקרקע תחוח בה תוכל להעמיק שורשים. נהרוס עדי יסוד את העולם הישן, נשרוף את כל רכושו שנצבר במשך הדורות ונתחיל הכל מחדש - כתינוקות שנולדו. דור מחדש ויוצר אינו זורק את גל האשפה את ירושתם הדורות... מחזיר לתחיה מסורת קדומה שיש בה להזין את נפש הדור המחדש."
(דבר, במאמר "מקורות לא אכזב").