מי מחליט בבית?

[ליידי דרמה]

מי מחליט בבית?

ההחלטות שלנו בתור הורים לגבי התנהלות ואופי הבית (לא לגבי מה ילבש הילד בבוקר או מה יהיה בסנדביץ')- איך מתקבלות בבית ואיך מיישמים אותן מול הילדים? (למשל להוציא טלויזיה, להפוך לצימחונים, לחזור בתשובה,לעבור דירה)?

 

[חני ב]

אני המחליטה בבית

 

[הילהל]

אוי

אנחנו מאשימים את גלגל המזלות הוא דגים ואני תאומים..אי אפשר להגיע לשום החלטה כל דבר הוא דיונים מייסרים של שבועות וחודשים אסון זה שהצלחנו להחליט להנשא, להוליד, לרכוש בית..אלו ניסים של ממש

 

[עולם ו מלואו]

../images/Emo2.gif

בהלט איזה שילוב מזלות קטלני אתם !!!! כל הכבוד עובדה שיש הצלחות!

 

[תותיער]

עד כה ההחלטות שלנו היו משותפות

ואצלנו- יש הסכמה שלא מקבלים החלטות שנוגעות לכל המשפחה, לבד. אני חושבת שהחלטות שמשפיעות על משק הבית כקולקטיב- באופן אידאלי- צריך לקבל יחד. (ברור שלא תמיד זה ככה) יוצא מן הכלל- אני חושבת שלגבי חזרה בתשובה אין מקום לדיון -לא כי אין מקום להדינות במובן של סתימת פיות, אלא כי זה משהו שאין כ"כ מה לדון- אחד מאמין, מה תגיד לו? לא להאמין? לא לחזור בתשובה?, מצד שני- האחר לא מאמין, מה אז? תכפה עליו להאמין?זה כאילו דיון שאין מה לדון הבו. אם יש הסכמה אז סבבה אבל לדעתי הדיון האמיתי מתחיל דווקא במקרה שאין הסכמה . צד אחד חוזר בתשובה כי הוא מאמין- זו עובדה, צד שני לא מאמין- זו גם עובדה... ואז צריך להגיע לסטסוטקוו על "איך מנהלים את הבית מעכשיו" (ראיתי מקרוב איזו בעיה קשה זו כשרק אחד מבני הזוג חוזר בתשובה...)

 

[מחר יהיה יום חדש]

אצלנו דווקא הצליח הדיון

בעלי מבית ששומר על כשרות של בשר והבדלה בין חלב לבשר. אני באתי מבית שאוכל חזיר ואוכל חלב עם בשר באיזשהו שלב כשזה התחיל להיות רציני דיברנו על לשמור על כשרות בבית. בחוץ - שאעשה מה שאני רוצה. כשנולדה הילדה הוא ביקש לחנך אותה בדרכו ולא אכפת לו מה אני אוכלת, כל זמן שזה לא על יד הילדה. הסכמתי. אני שומרת על כשרות גם כשאני לבד. הוא צם בכיפור, אני לא. גם לא רואה בזה טעם (אחטא ואשוב אחטא ואשוב) וגם זה עושה אותי חולה. אבל בהחלט יש מה לדון גם על דתיות או חילוניות בבית. מכירה כמה משפחות כאלו - שאחד מבני הזוג דתי ואחד נשאר חילוני

 

[תותיער]

ברור!

כתבתי בדיוק את מה שאמרת דיון על איך יתנהל הבית זה בהחלט דיון שצריך! מה שכתבתי זה שאין מה לדון על "האם לחזור בתשובה או לא" כי זה משהו שאי אפשר לכפות על בן אדם- לא לכפות חלוניות ולא לכפות חזרה בתשובה. אבל בהחלט צריך דיון על נהלי משק בית. וגם את זה כתבתי. את מציגה הגעה לסטטוס קוו בדיוק כמו שאמרתי למעלה. שמחה בשבילכם שזה הולך לכם טוב

(מכירה זוגות שלא הלך טוב)

 

[אמא של ילדה קוראת]

לרוב ההחלטות משותפות, אבל

וכאן בא אבל די גדול, אם יש משהו שבעיני ממש עקרוני, ואני מרגישה שצריך ללכת בדרך שבה אני חושבת, במיוחד אם זה קשור לילדים, אז אני ממש לא מוותרת. ברגע שהתקבלה החלטה, היא מועברת לילדים כהחלטה של שנינו.

 

[hag70]

בינתיים ממש לא היתה בעיה כזאת

אחרי 17 שנה ביחד אנחנו די מסכימים על כל הדברים: קטנים וגדולים. זה לא שאין חילוקי דעות אבל תמיד בהחלטות הגדולות היינו אחידי דעים. אולי זה מסביר למה אנחנו עדיין ביחד

 

[mevav1]

בינתיים עוד לא עשינו שום דבר מאלה ..

אבל......כשנהפכתי לצמחונית, לא שאלתי את בעלי

וכשרציתי לעבור דירה ובעלי לא רצה, חיפשתי לבד ולא מצאתי אבל גררתי אותו איתי וכמעט קנינו במערב ראשון ובסוף לא לצערי

וכשילדיי גדלו והטילו וטו על מעבר דירה, התחשבתי בהם. אבל כשבעלי הרשע שיפץ את הדירה, הוא החליט ברוב חוצפתו לשפץ הכל לבד ולא לשאול אותי מה אני רוצה ורק אחרי מריבות ואיומי גירושין, הוא לקח אותי לראות מה שצריך...חוץ מזה, כל ההחלטות לגבי עיצוב וכד', מתקבלים ביחד.

 

[תפו ופוזה]

נושא כאוב.../images/Emo10.gif

כל מה שקשור ליומיום אינו גורר קושי ואנו משלימים זה את זה בנושא חינוך והצבת גבולות אני מרגישה כישלון לגבי הבן כי ויתרתי והלכתי בדרכו של בעלי.

 

[ליידי דרמה]

התכוונתי יותר אם אתם משתפות את הילדים

בקבלת החלטות בבית - כשרצינו לעבור דירה הבכורה היתה בת 3 ולא שאלנו לדעתה. היום כשהיא בת 10 ואנחנו מתכננים לעבור בעוד שנה וחצי - האם יש מקום להתחשב בדעתה?(זו דוגמא, אין צורך להשיב ספציפית לדילמה זו דווקא)

 

[מחר יהיה יום חדש]

בהחלט. אני תמיד רוצה לעבור והילדה

הגדולה לא רוצה. זה הבית שהיא כן מכירה. אני מאמינה שאם היינו חייבים בגלל פרנסה או סיבה אחרת, היינו קובעים לה ומסבירים לה אין ברירה.

 

[חני ב]

כן, אני חושבת שיש מקום

(במטרה לנווט אותה שתסכים למה שאת רוצה) ובכל מקרה כמובן לא היא זו שתחליט.

 

[צימעס]

יש מקום להתחשב בצרכים שלה,

אבל אני בספק אם הייתי ממש נותנת לה להשתתף בדיון ההכרעה. אחרי שהחלטנו, הייתי מציגה את זה כעובדה מוגמרת, ולא כדיון בו היא נשמעת, משוכנעת, ולמעשה לא משפיעה.

 

[ליידי דרמה]

אמרתי שזו רק דוגמא. רק לצורך הדיון הזה.

 

[צימעס]

זה מתאים לכל נושא.

אם אלה נושאים מורכבים, אנחנו מחליטים ולוקחים בחשבון את צרכי הילדים. אם אנחנו מוכנים שהם ישפיעו (או עוד לא החלטנו), אנחנו שואלים אותם. אין מצב (כמו שהציעה חני) לשאול אותם אחרי שאנחנו כבר החלטנו. במקרה כזה, מציגים את ההחלטה על שיקוליה.

 

[אום נטע]

אה, הילדים ...

הילדות שלי עוד קטנות מידי בשביל לקחת חלק בהחלטות 'גדולות'. בשבילן, מה ללבוש בבוקר זו החלטה גדולה מספיק

 

[pf26]

אחרי שחידדת את השאלה, התשובה יותר מסובכת

החלטות פשוטות שנינו מקבלים יחד בלי ויכוחים (לקנות פלזמה/לשפץ מקלחת/להחליף רכב). החלטות פשוטות שנוגעות לילדים אנחנו מקבלים איתם. לדוג' נסענו בקיץ עם הילדים לחופשה של כמה שבועות בחו"ל. ההחלטה לאן (חוף מזרחי או מערבי ) וההחלטה מתי (אחרי מבחן בגרות, לפני קורס מד"צים) התקבלה יחד איתם. אבל - ויש אבל גדול מאד - החלטות רציניות וכבדות משקל שנוגעות לכלל המשפחה אנחנו מקבלים לבד ואח"כ מודיעים לילדים, נותנים להם להוציא קיטור ומסבירים להם מה היו השיקולים שלנו. לפני כמה שנים הציעו לנו לצאת לכמה שנים לחו"ל מטעם העבודה של בעלי. הבת הגדולה היתה בת 13. זו לא היתה הנסיעה הראשונה שלנו כמשפחה, ככה שהילדים ידעו במה מדובר והם התנגדו. אנחנו מצידנו ידענו שזו הדרך היחידה שלנו להתבסס כלכלית ומבחינתו של בעלי היה מדובר בקידום אדירבעבודה. היו ויכוחים, היו בכיות, היו טריקות דלת. בדיעבד כולם מודים שההחלטה על הנסיעה היתה אחד הדברים הנכונים ביותר שקיבלנו. הבכורה תהייה הראשונה שתודה בכך.

 

[ענתר]

אני אתן תשובה מההיסטוריה הרחוקה שלי

הורי בנו את "הבית" שלהם. אני עברתי לגור בו אחרי הצבא, אחותי הייתה בת 12, ואחי בן 7 הורי היו הורים מתחשבים ושאלו בשלב התכנון כל אחד איך הוא חושב שהוא רוצה את חדרו, ואחר כך גם בצעו את זה. כתוצאה מזה הבית כמובן התייקר, אני עזבתי את הבית תוך כמה שנים, ואחרי כמה שנים גם אחי ואחותי, והורי נשארו עם בית לא בדיוק מתאים להם. אני למדתי מכך, וכשבנינו את הבית, הצהרתי זה הבית שלי, לכן יום אחד יהיה הבית שלכם. רק אני קובעת לגבי הבית. טוב לא רק אני יש גם את השותף החלטנו מזמן כבר שאם יש משהו מאוד חשוב לאחד מאתנו אז השני מוותר. ולא קרה שהיה משהו מאוד חשוב לשנינו בדעות מנוגדות.