וואו אלי, מ-ד-א-י-םםםם!!!
שיחקת אותה. אני ראיתי את הייחורים לפני שהגיעו אליך, ויכולה להעיד שהייתי בטוחה שרובם אבודים. כלכבוד! נחזיק אצבעות לייחוריך. יש משהו מיוחד בצמח שניצל בעור שיניו. יודע מה? תיכף אכניס כאן תמונה של הדשא האבוד שלי, בתור א-פרופו. הנה. כמו שאתה יודע, שטיחוני הדשא האלה חיכו אצלי בחצר יותר מחודש, אחרי שקיבלתי אותם מmstolar. כל פעם שתיכננו לשתול אותם, קרה משהו. גב תפוס, הצטננות, ביקורי חובה בבסיס של הבת כשנשארה שבת, ועוד. כבר חשבנו לזרוק אותם. ובכל זאת, בשבוע שעבר עשינו זאת. כל יום אני משקה. לפעמים פעמיים ביום. ועכשיו כבר רואים ירוק בכל מקום. גם בתוך הכתמים הכי חומים.