מנית את כל הסיבות בשלהן כן כדאי
לעבור לרפלקסית (אולי פיספסת כמה אחרות): *פוקוס ידני = סיוט בכל מצלמה דיגיטלית,אולי טוב יותר בקומפקטיות הכי משוכללות ויקרות הקיימות-כך שאפשר לפקס ידנית בכל ומכל מרחק ולא תלויים בסקלת מידות מעצבנת ומסך מפוקסל. *עינית אלקטרונית = בדיוק הסיבה לעבור לעינית אופטית:הרבה יותר קשה למקד בעזרתה או לראות על מה בדיוק הפוקוס וצריך 'לסמוך על המצלמה'.יש כך פיספוסים לא מעט,במיוחד בנושאים קצת 'לא רגילים'. *מסך אחורי = דווקא נוח - ניתן לצלם מגובה המותן - במצלמות בהן המסך מתרומם,או לצלם ילדים למשל,שירגישו נוח,בלי שהפרצוף של הצלם יסתתר מאחורי המצלמה,אבל בשמש-אי אפשר בכלל לצלם.בחושך - גם בעיה רצינית,כי לא רואים כלום,ואם הרזולוציה שלו נמוכה-זו בכלל התעללות בעין. *עומק שדה - אין שום מצב בו אפשר לקבל עומק שדה קטן - בדומה למה שמקבלים ברפלקס,בגלל החיישן הקטן יותר.יש רק מיעוט מצבים המגבילים למרחקים מאוד מסוימים - ולמצבי עדשה מאוד מסוימים - אי אפשר לצלם מתי שרוצים ואיך שרוצים נושא בעומק שדה קטן,ואם כבר - אז רק במצבי מאקרו. לעומת זאת - לתמונות רחוב - בהן רוצים את 'כל הרחוב' בתמונה - הן מצוינות,הקומפקטיות. *זויות צילום - המבחר של הרפלקס מאפשר לצלם מרחבת זוית ממש לטלה ארוכה - דווקא כאן יש יתרון לקומפקטיוץ,עם הטלסקופים שניתן לחבר אליהן,והמכפילים - גם עולים גם שוקלים הרבה פחות. אז - דווקא בנושא החלפת העדשות - כאן דווקא לא מצאתי סיבה אמיתית לעבור לרפלקסית,כי יש קומפקטיות עם עדשות מעולות פי כמה. *רעש אלקטרוני - מגביל מאוד דווקא בקומפקטיות - גם תחום הרגישות מוגבל בהן וברובן גם תחום הצמצמים ומהירויות הסגר מוגבל מ...ועד...,למשל: הצמצם המינימלי הוא 2 (כאילו 5.6 או יותר ברפלקסית) ועד 11 ,ברובן הוא מ2.8 עד 8 וזהו. זה מגביל: בלילה,בנושאים מסוימים,בצילום תנועה וכן הלאה. אפשר לעבד בתוכנה אחר כך ולעבוד שעות על התמונה - אבל זה 'לא זה'.מגביל מאוד. *פלאש חיצוני = פלוס גדול,יש אפשרות כזו רק במיעוט מהמצלמות,ורק בבודדות ניתן גם להשתמש ב'פלאש נורמאלי' עם אפשרויות שונות,בחלקן יש מקסימום קישור לפלאש פשוט ביותר,או שהקישור לפלאש ה'טוב' נעשה באמצעות מתקנים מסורבלים של זרוע וכבל - דבר ההופך את הקומפקטית ללא קומפקטית בעליל ומאוד לא נוח לצלם כך. למה לצלם בפלאש כזה?כי החשיפה טובה ונכונה יותר,כל החדר מואר ולא נראה כאילו צולם לאורו של נר,אפילו שהצלם זוכר שכל האורות בחדר דלקו,ואז הוא משכנע את עצמו כי 'האפקט' לא רע
,וזו רק דוגמה אחת.הרבה צלמים חובבים מוותרים על השימוש בפלאש חיצוני-גם כי הוצאה כספית נוספת וגם כי מסורבל ועוד משהו להכניס לתיק - אבל מפסידים הרבה. *והסיבה הכי 'כלכלית':אני מצאתי מנסיון אישי שלי,שככל שהמצלמה פשוטה ומוגבלת יותר,מספר הפיספוסים שלי בה גדול יותר ואחוז התמונות המוצלחות קטן בהתאם.וככל שהמצלמה יותר משוכללת ונתנת לשליטה - יש פחות פיספוסים,ואם יש,אז הם קשורים אך ורק לצלם (בקומפקטית עוד ניתן ל'האשים' את המצלמה בחלק מהמקרים) אז תמורה עבור המכה,כמו שאומרים,במיוחד אצל מי שמרבה לצלם - היא מוחזרת הרבה יותר מוצלח ומהר ברפלקסית. *תוסיף את זמן התגובה האפסי,יכולת הוספת אביזרים שונים,שבחלקם הגדול באים עוד מהעולם של רפלקסיות הפילם - והופ:אם צריך להחליט אם לרכוש דיגיטלית קומפקטית משוכללת (כי החלטנו על דיגיטלית ולא נקנה משהו שכבר יצאו לו שידרוגים טובים יותר)שעולה כך וכך אלפים,או להשקיע עוד 'קצת' באחוזים -ולרכוש גוף של רפלקסית - אז היתרונות ברורים. זה מה שחשבתי עליו כרגע...
