מי הסמויה?
היא רצתה לברר לעצמה למה היא נמשכת שוב ושוב למקום הבלתי אפשרי. למקום שנחסם בפניה.מגלה מחדש שאי אפשר לגעת, שאי אפשר למשש. מה מוביל אותה - הקול? המראה? הצליל? השם? שאלה ולא יכלה לענות רק ידעה ששוב נתנה לריגוש להוביל אותה לאותן דמויות שלא יכולות לרפא. נסחפה לטירוף חושים בעיוורון. מסתירה מעצמה את מה שהיא יודעת כבר בהתחלה. נותנת לפצצות לרדת לא נבהלת מההריסות. כאילו שלא היא בוחרת בהתרסקויות. המקום שלה הוא גורל מדורי דורות והיא מנציחה את הדמויות המשפחתיות. היו פעמים שהיא שאלה את עצמה את מי היא משחזרת? מנסה להדביק את עצמה לדמויות נשיות במשפחה ובורחת מיד מההשוואה. מי נהרסה ביחסים, מי בחרה בקשר שהשאיר אותה לא שלמה? לפעמים היא שואלת את עצמה ספק בהומור ספק ברצינות אז מי הלסבית הסמויה במשפחתה? לא יכול להיות שהיא המציאה את התופעה. אחותה הגדולה נשואה, וזו שאחריה גרושה, אחיה רווק מחוזר אז מי נשאר? סבתא אחת הייתה דתייה,והסבתא השנייה הייתה חלוצה פועלת סוציאליסטית מסורה, נשואה לחלוץ יפה תואר מהעלייה השניה. הסתכלה בתמונות וישר הוציאה אותה מהחקירה. זה גבר שאישה אמורה ליפול לרגליו, אפולו חטוב ויפה כמו מלאך. בטוח שבלילות הוא ריפא את ידיה המיובלות ליטף את כתפיה השחוקות ונישק אותה עד שחזרה והרגישה אישה. בדת מזמן חשדה שאין אהבה. יש בעיקר הכרחיות של משפחה. להיות אשת חיל ולהוליד לפחות עשרה. אז מה היה שם שהיא ילדה רק שניים? קשים היו לילותיה? להיכן זרקה את המפתח? התמונה שותקת בנאמנות עיוורת. לא נותנת סימנים מה החביאו שם בין הסדינים. סבה מרכיב משקפיים עגולים, חבוש במגבעת דומה למי שלא רואה, אולי לא רצה לראות אותה. יכול להיות שלא נגעו באהבה? שאלה את עצמה מה היא יכולה להבין על עצמה דרכן? שיתנו לה הבנה חדשה על הבחירות העיוורות שלה. היא לא יכולה להיות יותר באי הידיעה מדוע היא שונה, אחרת ונשברת בפנטזיות האהבה. בלילה חלמה שאמה הייתה גבר ועברה ניתוח לשינוי מין. נחרדה מהחלום והתעוררה שותקת, מזועזעת רצתה להניח לפתרון אבל חששה, שאם תניח לחלום תהפוך אותו ליודע ואותה למסתירה והיא נשבעה לעצמה שאין יותר משחקי מחבואים, נמאס לה להתחבא שלא יגלו שהיא בקשר עם נשים. שחזרה בדמיון את הקול של אמה אפילו התקשרה אליה כאילו לשאול לשלומה במטרה להקשיב שוב לקולה. סיימה את השיחה בינה לבינה חשבה שיש בקול משהו נשי בסיסי. הרגישה שבכל פעם שהיא מתקרבת לתשובה וכבר מגישים לה את הגלידה שהיא הכי אוהבת בעולם, מישהו בא ולוקח לה אותה. משאיר אותה שוב רק עם התשוקה. אחרי שנרגעה ישבה עם כוס קפה שחור לפענח את החלום מתוך מחשבה שהחלום מראה לה על כיוון אחר. גבר שהפך לאישה... גבר שהפך לאישה .... 'בינגו' היא צריכה לחפש את הגבר שהסתתר מאחורי אשתו ואבהותו. מי מהם חווה את ההחמצה ומשאיר אותה לא יכולה לממש ולפרוח באהבה משלה, מתפרקת בכל פעם שהיא מעזה. מי מהם דורש ממנה להיות מסורסת כדי שהוא יוכל להיות אב המשפחה? הרגישה שהפעם אין לה כוח לבדוק את קולו של אביה, להתקשר לשאול לשלומו ולבחון בפעם הראשונה אם יש משהו גברי בסיסי ... חזרה בהכנעה למקום הבלתי אפשרי, מגלה מחדש שאי אפשר לגעת. הבינה שכמו במשפחה כך קורה לה בקשרים משלה, כל כך רוצה לדעת אבל לא רוצה לפגוש. רצתה להמשיך לא לדעת את מה שהיא אולי יודעת... גם היא מרכיבה משקפיים עגולות כמו סבה שבחר לא לראות.
היא רצתה לברר לעצמה למה היא נמשכת שוב ושוב למקום הבלתי אפשרי. למקום שנחסם בפניה.מגלה מחדש שאי אפשר לגעת, שאי אפשר למשש. מה מוביל אותה - הקול? המראה? הצליל? השם? שאלה ולא יכלה לענות רק ידעה ששוב נתנה לריגוש להוביל אותה לאותן דמויות שלא יכולות לרפא. נסחפה לטירוף חושים בעיוורון. מסתירה מעצמה את מה שהיא יודעת כבר בהתחלה. נותנת לפצצות לרדת לא נבהלת מההריסות. כאילו שלא היא בוחרת בהתרסקויות. המקום שלה הוא גורל מדורי דורות והיא מנציחה את הדמויות המשפחתיות. היו פעמים שהיא שאלה את עצמה את מי היא משחזרת? מנסה להדביק את עצמה לדמויות נשיות במשפחה ובורחת מיד מההשוואה. מי נהרסה ביחסים, מי בחרה בקשר שהשאיר אותה לא שלמה? לפעמים היא שואלת את עצמה ספק בהומור ספק ברצינות אז מי הלסבית הסמויה במשפחתה? לא יכול להיות שהיא המציאה את התופעה. אחותה הגדולה נשואה, וזו שאחריה גרושה, אחיה רווק מחוזר אז מי נשאר? סבתא אחת הייתה דתייה,והסבתא השנייה הייתה חלוצה פועלת סוציאליסטית מסורה, נשואה לחלוץ יפה תואר מהעלייה השניה. הסתכלה בתמונות וישר הוציאה אותה מהחקירה. זה גבר שאישה אמורה ליפול לרגליו, אפולו חטוב ויפה כמו מלאך. בטוח שבלילות הוא ריפא את ידיה המיובלות ליטף את כתפיה השחוקות ונישק אותה עד שחזרה והרגישה אישה. בדת מזמן חשדה שאין אהבה. יש בעיקר הכרחיות של משפחה. להיות אשת חיל ולהוליד לפחות עשרה. אז מה היה שם שהיא ילדה רק שניים? קשים היו לילותיה? להיכן זרקה את המפתח? התמונה שותקת בנאמנות עיוורת. לא נותנת סימנים מה החביאו שם בין הסדינים. סבה מרכיב משקפיים עגולים, חבוש במגבעת דומה למי שלא רואה, אולי לא רצה לראות אותה. יכול להיות שלא נגעו באהבה? שאלה את עצמה מה היא יכולה להבין על עצמה דרכן? שיתנו לה הבנה חדשה על הבחירות העיוורות שלה. היא לא יכולה להיות יותר באי הידיעה מדוע היא שונה, אחרת ונשברת בפנטזיות האהבה. בלילה חלמה שאמה הייתה גבר ועברה ניתוח לשינוי מין. נחרדה מהחלום והתעוררה שותקת, מזועזעת רצתה להניח לפתרון אבל חששה, שאם תניח לחלום תהפוך אותו ליודע ואותה למסתירה והיא נשבעה לעצמה שאין יותר משחקי מחבואים, נמאס לה להתחבא שלא יגלו שהיא בקשר עם נשים. שחזרה בדמיון את הקול של אמה אפילו התקשרה אליה כאילו לשאול לשלומה במטרה להקשיב שוב לקולה. סיימה את השיחה בינה לבינה חשבה שיש בקול משהו נשי בסיסי. הרגישה שבכל פעם שהיא מתקרבת לתשובה וכבר מגישים לה את הגלידה שהיא הכי אוהבת בעולם, מישהו בא ולוקח לה אותה. משאיר אותה שוב רק עם התשוקה. אחרי שנרגעה ישבה עם כוס קפה שחור לפענח את החלום מתוך מחשבה שהחלום מראה לה על כיוון אחר. גבר שהפך לאישה... גבר שהפך לאישה .... 'בינגו' היא צריכה לחפש את הגבר שהסתתר מאחורי אשתו ואבהותו. מי מהם חווה את ההחמצה ומשאיר אותה לא יכולה לממש ולפרוח באהבה משלה, מתפרקת בכל פעם שהיא מעזה. מי מהם דורש ממנה להיות מסורסת כדי שהוא יוכל להיות אב המשפחה? הרגישה שהפעם אין לה כוח לבדוק את קולו של אביה, להתקשר לשאול לשלומו ולבחון בפעם הראשונה אם יש משהו גברי בסיסי ... חזרה בהכנעה למקום הבלתי אפשרי, מגלה מחדש שאי אפשר לגעת. הבינה שכמו במשפחה כך קורה לה בקשרים משלה, כל כך רוצה לדעת אבל לא רוצה לפגוש. רצתה להמשיך לא לדעת את מה שהיא אולי יודעת... גם היא מרכיבה משקפיים עגולות כמו סבה שבחר לא לראות.