תשובה חלקית
לא שמעתי את כל האלבומים לכן לא אוכל לקבוע לעצמי אלבום הכי אהוב. המי פיספסו במידה מסוימת את הפלישה והצטרפו יחסית מאוחר לגל הבריטי. בתחילת הפלישה במהלך 64', הלהקה עדיין עברה תהליך התהוות. הם שינו את שמם מ The Detours ל The Who, בלחץ האמרגן הם שינו שוב את השם ל The High numbers, הוציאו סינגל ראשון שלא ממש הצליח ובתחילת 65' חזרו לשם The Who. בזמן הזה הם ביססו את עצמם בלונדון כלהקת R&B רועשת ופרועה, החליפו אמרגן והוצאו עוד שלושה סינגלים שהיו להיטים בבריטניה, אך בארה"ב התעלמו מהם. בתחילת השנה הם גם התחילו במקביל להקליט אלבום בכורה בניסיון "לתעד" את הצליל שהפיקו בהופעות חיות. התקליט בסופו לא יצא עקב סכסוכים עם האמרגן. בזמן שלהקות בריטיות אחרות עשו שמות במצעדים האמריקאים, המי עדיין נשארו מאחור. באוקטובר 65' אלבום הבכורה שלהם עבר שינוי דרסטי, משירים שהיו בעיקר קאברים של R&B (ורק שיר אחד מקורי) לאלבום שרובו שירים שכתב פיט, עם סגנון שנטה יותר לפופ. האלבום הצליח באנגליה, בתחילת 66' יצא בארה"ב אך לא עורר הצלחה. האלבום השני A quick one while he's away (או בגרסתו האמריקאית המצונזרת Happy Jack) הצליח להביא להצלחה מסוימת בארה"ב, אך רק ב 67' הם הצליחו להגיע לצמרת עם Sell out האלבום השלישי. בקיצור, הם עבדו קשה בשביל להצליח בגדול...