ואני
הגעתי שתי דקות מאוחר מדי, אחרי שרבע שעה חיפשתי (עם מישהו שחשוד בקרבה לספלינטור) איפה נמצא, לעזאזל, בית מזי"א. אפ'חד לא מכיר אותו באזור, אפילו שהוא נמצא שני מטר ממנו. ההרצאה, כמו שאמרה נטמג, היתה עמוסת דוגמאות, שעל חלק היה אפשר להתווכח, וחלק היו ממש ממש בנליות. עשה לי רושם שהופכים דברים טריוויאליים ל'מדע'. אבל ככה זה תמיד, מה לעשות. בכולופן, זה נתן חומר לחשוב עליו. אה, והכי הוא אהב להביא דוגמאות מבסקית (השפה הכי לא קשורה בעולם לכלום). זה דבר שלא הייתי פוגש במקום אחר, אני מניח. לי לא הפריעה התנודדותו של המרצה (אני תמיד עושה דברים כאלה, ומעירים לי עליהם...). לי ממש הפריע שאנשים כל הזמן דיברו בינם לבין עצמם, ובקולי קולות. אני הרגשתי שזו התנהגות בכלל לא הולמת, למישהו שעומד ומרצה על משהו. אבל נטמג ושות' לא הסכימו איתי. אחר כך שטחתי בפני שיבולת ובפני נטמג את התיאוריה שלי על כך שהפסוקים שמתארים את נהרות גן עדן, ארכם הוא יחסי לארכם של הנהרות: שֵׁם הָאֶחָד, פִּישׁוֹן--הוּא הַסֹּבֵב, אֵת כָּל-אֶרֶץ הַחֲוִילָה, אֲשֶׁר-שָׁם, הַזָּהָב. וּזְהַב הָאָרֶץ הַהִוא, טוֹב; שָׁם הַבְּדֹלַח, וְאֶבֶן הַשֹּׁהַם. וְשֵׁם-הַנָּהָר הַשֵּׁנִי, גִּיחוֹן--הוּא הַסּוֹבֵב, אֵת כָּל-אֶרֶץ כּוּשׁ. וְשֵׁם הַנָּהָר הַשְּׁלִישִׁי חִדֶּקֶל, הוּא הַהֹלֵךְ קִדְמַת אַשּׁוּר; וְהַנָּהָר הָרְבִיעִי, הוּא פְרָת. הן הנהנו בנימוס. ישבנו בבית קפה, שאני הולך ומגבש את דעותיי נגדו (נגד בתי קפה בכלל, לא זה הספציפי). עשה רושם שאני חייב להזמין משהו, אז הזמנתי את הכי פחות יקר (אספרסו), שבדיעבד התגלה ככוס קפה קטנטנה. ועוד צריך לשלם שקל על האבטחה. טוב, לא סגנון החיים שלי. גם פגשנו סופספוף את אטיוד - כמובן, אפ'חד לא דמיין לעצמו שהוא נראה איך שהוא נראה. אבל זה תמיד ככה. אחר כך התעלקתי להנאתי על הרכב של ספלינטור (ישבתי בין שני כסאות תינוקות), שעשה שמיניות באוויר רק בשביל להביא אותי לתחנה מרכזית... נו, אני מניח שהוא מוחל לי. בקיצור - היה כיף.