יש דואליות במי שאנחנו
מצד אחד, "אנחנו" האמתי, הנכון, העמוק - אנחנו אינסוף, מוחלט, אושר-עילאי, אלמוות...
מצד שני אנחנו השם שלנו, המקצוע, הגיל, מאיפה אנחנו... משום שזה משהו שמשתנה כל הזמן, בטוח שזה לא אנחנו. זה אנחנו מזוייפים.
כשאנחנו מתנסים (לא רק מבינים את זה אלא ממש חווים זאת) בעצמי הפנימי האמתי שלנו, האינסופי, המוחלט, רק אז, לאט לאט אנחנו מתחילים לחיות את מה שאנחנו באמת.