השאלה הניצחית
New member
מי אני?
אני רוצה לשתף אתכם בחוויה שהיתה לי , בעודי יושב על סלע על שפת הים בפרדייז ביץ' - הודו (כשמו - כן הוא...) , התחלתי לשאול את עצמי - מי אני? מי אני באמת? האם אני הגוף שלי? לא , הגוף הוא רק בגד שאני לובש.. המחשבות? המחשבות נוצרות על ידי או שמגיעות אלי מאיפשהו.. הרגשות? אולי הן עוזרות לי להגדיר את עצמי , אבל הן הרגשות שלי הן לא אני אז גם התכונות שלי , האישיות שלי - הכל דברים שנובעים מתוכי אך הם לא האני האמיתי! אז מה נשאר? כלום! אין אני! האני הוא אשלייה! ואם אין אני אז מה יש? יש הכל! הכלום הוא הכל! אלוהים... ואז הבנתי שהביטוי שלי כאן הוא ניצוץ אלוהי שצמצם את עצמו בעזרת ההגדרות של תכונות מחשבות רגשות וכו' , אך כל אלה הם חלק מהאשלייה , כי אין אני... ומאותו מקום של ריק מוחלט , שהרגשתי שאין כלום - בעצם הרגשתי את הכל - את החיבור האמיתי להכל... זה קשה מאוד לתאר את זה במילים , ונשמע קצת מבולבל , אבל התחושה אמיתית וברורה מאוד. אז גם הבנתי איך עובד התקשור , כי ממקום של ריק מוחלט יכולתי להתחבר להכל. באנגלית יש ביטוי - you are so full of yourself - אין מקום לשום דבר אחר! וזו הסיבה שקשה לתקשר , אנחנו צריכים להתרוקן , להזיז את האישיות שלנו הצידה בשביל לתת מקום למה שנמצא תמיד מאחורי זה... בהתחלה הריק היה מפחיד , אבל זה בדיוק הפאראדוקס - הריק הוא הכל , רק ממקום של ריק מוחלט אפשר להתחבר להכל... בעצם זה אפילו לא ריק , הוא רק נראה ככה כשלא נכנסים אליו , בגלל זה הוא מפחיד אבל כשעושים את הצעד לתוך מה שנראה כריקנות מוחלטת מגלים שזה בדיוק ההפך... חוויתי את זה כבר במדיטציה גם לפני זה , אבל לא הבנתי את זה כמו שהבנתי את זה עכשיו... אז זהו , מקווה שנהניתם מהחוויה שלי...
אני רוצה לשתף אתכם בחוויה שהיתה לי , בעודי יושב על סלע על שפת הים בפרדייז ביץ' - הודו (כשמו - כן הוא...) , התחלתי לשאול את עצמי - מי אני? מי אני באמת? האם אני הגוף שלי? לא , הגוף הוא רק בגד שאני לובש.. המחשבות? המחשבות נוצרות על ידי או שמגיעות אלי מאיפשהו.. הרגשות? אולי הן עוזרות לי להגדיר את עצמי , אבל הן הרגשות שלי הן לא אני אז גם התכונות שלי , האישיות שלי - הכל דברים שנובעים מתוכי אך הם לא האני האמיתי! אז מה נשאר? כלום! אין אני! האני הוא אשלייה! ואם אין אני אז מה יש? יש הכל! הכלום הוא הכל! אלוהים... ואז הבנתי שהביטוי שלי כאן הוא ניצוץ אלוהי שצמצם את עצמו בעזרת ההגדרות של תכונות מחשבות רגשות וכו' , אך כל אלה הם חלק מהאשלייה , כי אין אני... ומאותו מקום של ריק מוחלט , שהרגשתי שאין כלום - בעצם הרגשתי את הכל - את החיבור האמיתי להכל... זה קשה מאוד לתאר את זה במילים , ונשמע קצת מבולבל , אבל התחושה אמיתית וברורה מאוד. אז גם הבנתי איך עובד התקשור , כי ממקום של ריק מוחלט יכולתי להתחבר להכל. באנגלית יש ביטוי - you are so full of yourself - אין מקום לשום דבר אחר! וזו הסיבה שקשה לתקשר , אנחנו צריכים להתרוקן , להזיז את האישיות שלנו הצידה בשביל לתת מקום למה שנמצא תמיד מאחורי זה... בהתחלה הריק היה מפחיד , אבל זה בדיוק הפאראדוקס - הריק הוא הכל , רק ממקום של ריק מוחלט אפשר להתחבר להכל... בעצם זה אפילו לא ריק , הוא רק נראה ככה כשלא נכנסים אליו , בגלל זה הוא מפחיד אבל כשעושים את הצעד לתוך מה שנראה כריקנות מוחלטת מגלים שזה בדיוק ההפך... חוויתי את זה כבר במדיטציה גם לפני זה , אבל לא הבנתי את זה כמו שהבנתי את זה עכשיו... אז זהו , מקווה שנהניתם מהחוויה שלי...
