מי אמר שזה פשוט?

[ניצת שושן]

מי אמר שזה פשוט?

מי אמר שהכל כבר אחרי טו באב מתקרב והגוש בפנים גדל הרבה משמעות היתה ליום הזה בשבע השנים האחרונות "צובר בשקט לא עושה רעש מרגיש בבטן הרי געש שוב זה אותו כאב כל כך פשוט וכל כך שורץ" | איזה מזל שהשמדתי את מספרי הטלפון | לא חושבת פשוט שלחחחחחחחחחחחחח

 

[maof]

אף אחד לא אמר../images/Emo11.gif

תמיד השדים יהיו איתנו תמיד הם מופיעים ביום שלא מתאים ומי כמוך יודע איך להיתמודד איתם ולומר להם ...."השד הזה קטן עלי"

תיקראי שוב את השיר ששלחתי בהודעה הקודמת....כל שנבקש לו יהי מעוף

 

[ניצת שושן]

זהו שמתברר שהוא לא כל כך

קטן... כל פעם ששחושבת שזהו חלף עבר מתברר שטעיתי

 

[פייה קסומה]

ניצת אהובה,

מה היית כותבת לחברה שנמצאת במקום הזה? שזה בא והולך, אבל כל פעם כואב קצת פחות, שמתוך החוסר בחום וקרבה קל לזכור את הטוב ולהתגעגע, אבל צריך לזכור שבשורה התחתונה זה לא עבד... שהאיש המתאים בוא יבוא, אם לא בט"ו באב הזה, אז בזה שאחריו... שחייך מלאים באהבה, אמנם לא זוגית, אבל מאוד מלאים... נכון? אז הנה, גנבתי לך ת'מלים, הרבה חיבוק, פייה

 

[s h o o s h a]

רגשות

הרגָשות, הטובים, היפים והפחות טובים נמצאים איתנו בכל רגע ורגע, מלווים וילוו אותנו למשך כל יתרת חיינו. יש זמנים בהם הם כאילו שוקעים בתרדמת ולא "מציקים" לנו וישנם את אלו הרגעים בהם הם מתעוררים בסערה רמה ויוצרים בתוכנו מערבולות כאילו פרצה איזו מלחמה שמאיימת להפוך כל חלקה. אז, לא, הסערה תחלוף וכמו בים, לא להילחם בגלים אלא לזרום עמם כדי להמנע מטביעה, גם כאן תני לרגשות, מכל סוג שהוא, להציף אותך אם הם גורמים לעינייך לדמוע - בכי יקירה אם הן מעלות חיוך על שפתייך - צחקי, אפילו בקול כי זהו טיבם של זכרונות, זהו טיבם של רגשות לצוץ ולהגיח בדיוק בזמן הכי פחות צפוי ו/או רצוי רק זכרי - הם שם, תמיד הם לא מתפוגגים ולא נעלמים ואין כל דרך/צורך להילחם בזה אלא רק ללמוד לחיות עם זה ולנסות להגיע עמם ל"הסדר שלום" הטוב ביותר האפשרי.

 

[michaly44]

אני ממש קלולס....ולא מבינה

על מנ מדובר.. יכולה לדמיין או לנחש.. חשבתי לי לרגע לומר לך ניצת שיש כאבים ויש גושי מחנק בגרון ולפעמים הם לם נעלמים כמו איזה מתג שמכבים.. (הלוואי שהיה ככה) ויש לנו כלכך הרבה כאבים... Reactive Mind עם היה אפשר להפתר ממנו...

 

[r e d head]

הזיכרון ישאר לתמיד כחלק ממך

הרגשות מתפוגגים לאט לאט, בקצת שלהם, בלי שיש באפשרותינו להתערב. פתאום את נזכרת ששבוע לא חשבת עליו, אח"כ פרקי הזמן מתארכים. ויום אחד מבלי שתשימי לב, כשתחשבי עליו או שמשהו יזכיר לך, זה יהיה סתם זיכרון, בלי רגש. אהבה היא רגש כל כך חזק ומוחשי כמו כח גדול כשהוא קיים. אהבה גם נגמרת, מי כמונו אנשי פרק שני - יודעים זאת. אין לך מה להלחם בכאב, תקבלי אותו בלי לחשוב שזה לא בסדר, שאת לא אמורה להתגעגע, תני לרגש הזה להעלם מעצמו.

 

[ניצת שושן]

../images/Emo24.gif לכולכם-לא רוצה להקפיץ...