מיתוס הידידים...
טוב נו... למרות שחשבתי שלי זה לא יקרה ,גם לי זה קרה , התאהבתי עד מעל הראש בידידה שלי , הידידה הכי טובה. עצם זה שהיא האהבה הראשונה שלי ולאהבה ראשונה לא נותנים לברוח רק מאיץ יותר ויותר את העניין. דיברנו , הבעתי את הרגשות שלי כלפייה כמו שלא הבעתי בחיי , אבל היא מסרבת , היא הזכירה לי את כל הקשרים האחרונים שהיו לה מאז האהבה הראשונה שלה , שבכל קשר היא פגעה , וכן, נהרסו לה כבר יותר מפעם אחת קשרי ידידות הכי טובים בגלל שניסתה לקחת את הידידות צעד אחד קדימה(או יותר מצעד אחד). היא יודעת שתפגע בי , כי היא לא יכולה לתת את מה שאני רוצה שהיא תיתן , היא אומרת שהיא אוהבת אותי אבל היא לא יכולה לחשוב עלי בתור חבר , היא פוחדת ממחויבות ופוחדת שכשזה יסתיים היא תאבד אותי. לא רציתי ללחוץ ולא להלחיץ כי אז הידידות בינינו תהיה מאוסה , אז לא דיברתי על זה איתה יותר , אבל היא יודעת שאני מחכה ליום שהיא תבוא ותגיד לי - בוא ננסה. הבטחנו אחד לשני שלא נשנה שום דבר בידידות שלנו בתנאי ששנינו לא מפרשים דברים לא נכון , ואכן , נשארנו הידידים הכי טובים , אפילו התקרבנו יותר ממה שהיינו קודם אבל זה קשה לי , מאוד קשה. כל חיבוק , כל מגע גוף , מקשה עלי , גורם לי לא לתפקד. אבל אני יודע שאם נתרחק זה עוד יותר יקשה עלי , אני לא יכול לחשוב על חיי בלעדייה , היא הכל בשבילי. אני מרגיש שאני מושיט את היד וכמעט נוגע ביד שלה אך לא. והדבר שהכי מסמל את זה , זה שאני מנסה להחזיק לה את היד , או ללכת איתה יד ביד והיא לא נותנת לי , משחררת לי את היד כל פעם מחדש. איך אני יכול להמשיך כך? רק המחשבה שאולי לעולם לא נהיה ביחד גורמת לי לחנק בגרון. לאן עכשיו?
טוב נו... למרות שחשבתי שלי זה לא יקרה ,גם לי זה קרה , התאהבתי עד מעל הראש בידידה שלי , הידידה הכי טובה. עצם זה שהיא האהבה הראשונה שלי ולאהבה ראשונה לא נותנים לברוח רק מאיץ יותר ויותר את העניין. דיברנו , הבעתי את הרגשות שלי כלפייה כמו שלא הבעתי בחיי , אבל היא מסרבת , היא הזכירה לי את כל הקשרים האחרונים שהיו לה מאז האהבה הראשונה שלה , שבכל קשר היא פגעה , וכן, נהרסו לה כבר יותר מפעם אחת קשרי ידידות הכי טובים בגלל שניסתה לקחת את הידידות צעד אחד קדימה(או יותר מצעד אחד). היא יודעת שתפגע בי , כי היא לא יכולה לתת את מה שאני רוצה שהיא תיתן , היא אומרת שהיא אוהבת אותי אבל היא לא יכולה לחשוב עלי בתור חבר , היא פוחדת ממחויבות ופוחדת שכשזה יסתיים היא תאבד אותי. לא רציתי ללחוץ ולא להלחיץ כי אז הידידות בינינו תהיה מאוסה , אז לא דיברתי על זה איתה יותר , אבל היא יודעת שאני מחכה ליום שהיא תבוא ותגיד לי - בוא ננסה. הבטחנו אחד לשני שלא נשנה שום דבר בידידות שלנו בתנאי ששנינו לא מפרשים דברים לא נכון , ואכן , נשארנו הידידים הכי טובים , אפילו התקרבנו יותר ממה שהיינו קודם אבל זה קשה לי , מאוד קשה. כל חיבוק , כל מגע גוף , מקשה עלי , גורם לי לא לתפקד. אבל אני יודע שאם נתרחק זה עוד יותר יקשה עלי , אני לא יכול לחשוב על חיי בלעדייה , היא הכל בשבילי. אני מרגיש שאני מושיט את היד וכמעט נוגע ביד שלה אך לא. והדבר שהכי מסמל את זה , זה שאני מנסה להחזיק לה את היד , או ללכת איתה יד ביד והיא לא נותנת לי , משחררת לי את היד כל פעם מחדש. איך אני יכול להמשיך כך? רק המחשבה שאולי לעולם לא נהיה ביחד גורמת לי לחנק בגרון. לאן עכשיו?
