מיתולוגיות מזויפות.

Thestral

New member
מיתולוגיות מזויפות.../images/Emo108.gif

לאחרונה נחשפתי לנושא שנקרא מיתולויגות מזויפות. [כשראיתי את הנספחים של הדיוידי של שר הטבעות למען האמת
] מאון לאון, שם נאמר, שטולקין [הסופר
] התעניין מאוד ואהב מיתולוגיות שונות והוא מאוד התאכזב שלאנגליה אין מיתולוגיה משלה, חוץ מארתור ואבירי השולחן העגול וגם זו איזושהי ורסיה לסיפור צרפתי. לכן, הוא החליט לכתוב את שר הטבעות וראה בה [בדרך קצת לא נורמאלית אפשר להגיד] בתור המיתולוגיה לאנגליה לא היתה מעולם. מה אתם חושבים על הנושא והאם נחשפתם לכאלו מיתולוגיות מזויפות נוספות?
 

Ferma

New member
לא בדיוק אבל בערך ../images/Emo3.gif

טולקין התחיל את כל הז'אנר (סוגה) של המיתופואיה (mythopoeia), שזה מונח-גג מעט רחב יותר מ-fictional mythology שכולל גם אותן. באופן כללי, זה הפעולה של יצירת מיתולוגיות מזויפות או שימוש מובנה במיתולוגיות ואלמנטים מיתולוגים בספר או בסרט. ככאלה, גם "מלחמת הכוכבים" וגם "סדרת נרניה" נחשבות לדוגמאות למיתופואיה (בנוגע למסע בין כוכבים, אני בטוח שכולם זוכרים את הקשר בין קמפבל ללוקאס, אז זה אפילו מתאים מאוד; בנוגע לנרניה, רבים ממשיכים להצביע על הקשר בין הסדרה לבין הדת הנוצרית)
. כרגיל, ויקי היא מקום נהדר להתחיל
.
מקווה שהצלחתי להשיב לעניין,
 
זה מעלה שאלה מעניינת אחרת...

רק דבר אחד קטן קודם - אומרים וכותבים "מן הוּן להוּן". נמשיך גם בעוד הערה - לאנגליה יש הרבה מיתולוגיות, לא רק אחת, שהובאו ע"י העמים השונים שהתיישבו בה. אם כבר, יותר הגיוני שטולקין חש חוסר במיתולוגיה בריטית מקורית, וגם אז הוא קצת טועה, כי בהחלט ניתן להגיד כי הוולשים הם הדבר הקרוב ביותר ל"בריטים מקוריים" - יותר מאשר האנגלים, הסקסונים והנורמנים. השאלה המעניינת היא - מה שאנחנו תופסים כמיתולוגיות "אמיתיות", האם אנחנו בטוחים שאלו הן מיתולוגיות? יש אנשים השואבים מתוך מחזות יווניים מידע "מיתולוגי", בעוד בהחלט מדובר בצורת בידור עממית שעצמה מבוססת על מיתולוגיות. ומה מן המיתולוגיות הוא אכן כזה, ולא במקור סיפורי בדים (מעשיות, Fairy Tales) שסיפרו כדי לשעשע והיום, במרחק של מאות ואלפי שנים אנחנו חושבים כי הם משהו אחר? ומה בנוגע למיתולוגיות האמיתיות עצמן? האם פרשנות הראלים לבריאת העולם היא מיתולוגיה? ומה לגבי הסיינטולוגים ושאר דתות המאה ה-20? אפשר ללכת עם זה עוד אחורה - הרחק לשחר האנושות...
 

Y. Welis

New member
זה חלק מהרוח המודרנית

וזו אגב עוד הוכחה שטולקין היה מודרני לא פחות מבני דורו, ולא אנאכרוניסט שניסה לכתוב בצורה שאיש לא כתב בה מזה מאות שנים, כמו שנטען בעבר. אגב סיפורו של ארתור החל בוויילס, ומשם הגיע לצרפת (כמו גם סיפורים אחרים ממקור קלטי כמו טריסטן ואיזולט, או הקערה המקודשת שנהפכה לגביע הקדוש). מה שהיה הוא שלאנגלים, בין אם המהגרים האנגֶל-ים והסקסונים או תושבי-הארץ הקלטים, לא היתה מסורת כתובה של מיתוסים שקשורה באופן ישיר לארץ שבה ישבו, כמו למשל שליוונים היו מיתוסים שקשורים לנופי יוון (האולימפוס ועוד), או לויקינגים על מקומות כלליים יותר שבהם הם ישבו או הפליגו; ואם לקלטים היה בכל זאת משהו (אבל מאוד מקומי), הרי שלמהגרים לא היה די זמן לחבר מיתוסים כאלה, כי עשרות שנים בודדות אחרי שהגיעו הם כבר הומרו לנצרות (ע"י קולומבה הקדוש ואחרים) ומעט מאוד מהמסורת שלהם שרד. מה שכן נותר היה רק בשילוב עם הנצרות (שהיה ייחודי להם, כמו ב'ביאוולף', למרות שהוא מתרחש בדנמרק ובאיים שמצפון להולנד), ומספר שורות על אלת הקציר, שהובאו כאן בעבר ע"י לגוטל. לכן בצעירותו חש טולקין שהאנגלים חסרים מיתולוגיה שתספר על *ארצם* ושתהיה יחודית ואופיינית להם. הוא חיבר (בסביבות גיל 23-22) כמה פואמות על מקומות שהכיר, ובהן יצר להם רקע עתיק ואגדתי. אבל זה היה רק שלב קצר-מועד, כי זמן קצר אחרי כן הרקע עצמו התפתח והורחב למשהו הרבה יותר אישי ופחות לאומי (גם אם אנגלי באופיו), עד שנותק ממקומות ספציפיים באנגליה. מה שנותר הם רק המלים 'במערבו של העולם הישן' בהקדמה לשרה"ט (על מקום מגורי ההוביטים), והאופי האנגלי של ההוביטים והפלך. הוא אגב לא היה היחיד - כמה שנים מאוחר יותר ט. ה. ווייט עיבד את האגדות הארתוריאניות של מאלורי לספר מודרני יותר (בתקופת מלחמת העולם השניה) כאגדה אנגלית ברוחה.
 
למעלה