גררר... הרגזתני
"הגרסה השלמה ביותר של אפוס גילגמש הגדול היא נוסח אכדי מספריית אשורבניפל בנינווה. גילגמש, המתואר כ"שני שלישים אל ושליש אחד אדם", הכביד את עולו על נתיניו בארך. כשפונים אלה לאלים ומבקשים לשלוח אויב למלכם על מנת שירסן אותו, בוראים האלים את אנכידו, הפרא הארכי-טיפוסי: הוא מכוסה כולו שיער, וחי עם בהמת השדה. הוא מאבד את טבעו המיוחד אחרי שהוא בא במגע מיני עם פרוצה, ההופכת אותו לבן תרבות. אז הוא נכנס לדו-קרב עם גילגמש, ואחריו נעשים השניים חברים טובים ויוצאים להרפתקאות של גבורה, כמו קטילת חומבבה. בשובם לארך מזמינה האלה עשתר את גילגמש להיות בן זוגה, אבל הוא דוחה בבוז את חיזוריה. האלה הזועמת שולחת כנגדו את "פר השמים", אבל גילגמש ואנכידו קוטלים אותו. האלים מחליטים שאנכידו חייב מיתה על חלקו בהמתת חומבבה והפר. גורלו של אנכידו ממחיש לגילגמש את ממשות המוות, והוא יוצא לבקש את סוד חיי הנצח. הוא צולח את מימי המוות ובא אל האדם האחד והיחיד שזכה באלמוות, אותנפישתים"... מתוך: המיתולוגיה של עמי העולם. א-ווי?