מישהו מאבד אותי בין השורות שלו, מישהו מחפש אותי בין המילים. מישהו מפספס את הגבולות אשר הצבתי, מישהו לא מצליח להפנים. מישהו עומד על קצה הדרך, מתנדנד בין ההווה אל העבר. מישהו מושיט ידו בַּשקט, אך לא שומע את הלב שלי נשבר.
אתה אומר מילים יפות תשפוך ותאחז ואתה מסמיק ואני כמעט בוכה ואני נפתחת מלפניך ואתה מנסה להגיד מילים יפות אבל אתה כבר יודע הכל ואתה שותק ועוזב ואני נשארת לבד במקום שעוד הייתי זקוקה לאהבה. אבל עכשיו אני אוהבת את עצמי כבר לא זקוקה לך.
זה את כתבת ? אני רואה שהפעם אין ציטוט.. "ואתה מנסה להגיד מילים יפות" פעם ידידה שלי אמרה לי משהו דומה אחרי ריב שהיה לנו. אפשר לפרש את זה לכל מיני סיטואציות
