מישהו קרא את הכתבה בידיעות

[אלת הירח]

מישהו קרא את הכתבה בידיעות

של היום שכותרתה "האם בנים הם המין החלש"? נסיונותי לסרוק אותה עלו בתוהו, אבל אני חושבת שהיא כתבה מעניינת ושווה דיון כאן.

 

[חנה בית הלחמי]

שמרתי כדי לסרוק...אנסה אחר כך.

 

[sista]

לא קראתי אבל מהי ההשוואה הזו?

למרות שלא קראתי את הכתבה, הצירוף הבינארי "המין החזק / החלש" וגם המין היפה (לא זכור לי דיבור על מין מכוער) משמש תדיר נושא קלישאי במיוחד של שבירת קלישאות, עד שנוצרת לולאה סגורה המתגלגלת לה עד אינסוף בקלישאיות. זה הולך בערך ככה: גברים הם חזקים, אך... הפתעה! נשים הן המין החזק מפני שיש להן יותר סיבולת וחוסן נפשי, תוחלת החיים של נשים יותר ארוכה, אז המסקנה המתבקשת היא שבנים הם דווקא המין החלש. סורפרייז! מדהים! אחר כך אני רואה בשלל סיטואציות ייצוג של נשים בעיתון כפסיביות, כנועות, מעריצות את הגבר הגואל הכל-יכול שבקדמת הפריים. רגע, אז מי החזק? כשאנחנו שומעות על נשים שסובלות בקשר זוגי ויעשו הכל חוץ מלקום ולעזוב, גם אם נשקפת סכנה לחייהן ולילדיהן, איזה מין חוזק זה? כשאנחנו שומעים על גבר שמוכן לרצוח את בת זוגו ולהתאבד, כדי שלא ייצא שהיא עזבה אותו, איפה החוזק כאן? מתוך אוסף השאלות המבולבל והראשוני הזה אני מוצאת שעצם הדיכוטומיה חזק וחלש באופן המכליל בתוכו מגדר וגם בכלל - (מהו בעצם חוזק?) הוא כותרת חסרת תחכום לכתבות בעיתון.

 

[טל קר]

אחד הציטוטים בכתבה הולך ככה:

"לא שאין מי שמגלה ספקנות בנוגע לצעדים האלה (של בחינת היחס לבנים מחדש ט.ק.). האין זה אירוני שרק בעשרים השנים האחרונות שקלנו ברצינות להפוך את בתי הספר לשוויונים לבנות, אומר דיוויד סאדקר, פרופסור באמריקן יוניברסיטי וחלוץ בחקר היחס לבנות בכיתה. והנה עכשיו אנשים כבר אומרים : או-הה, יותר מדי זמן מוקדש לבנות בואו נחזור אל הבנים" כל הכתבות על המחקרים האלה רק שמות דגש על כך שההבדל בין גברים ונשים הוא לא רק גנטי, אלא עד כמה הוא נובע מחיברות. כמו שאמרת, סיסטה, שמחת זקנתי בראשי חוצות קריית מוצקין אם מבחינה ביולוגית גבר חי פחות ומוחו פחות מפותח משלי ויש לו פחות סיבולת וחוסן נפשי ובלה ובלה, אם במציאות המצב הפוך לגמרי מבחינת הישום החברתי.

 

[טל קר]

עד שיסרקו, כמה ציטוטים וסיכום.

הכותרת "האם בנים הם המין החלש? לטענת המדע כן. הבדלים ביולוגים הופכים את הזכרים לפגיעים יותר, דבר שמועצם עקב הלחץ החברתי עליהם. ואכן, רוב הילדים בארה"ב שסובלים מליקויי למידה, נכשלים בבחינות, נושרים מהתיכון או מואשמים בביצוע פשעים - הם בנים. עכשיו החברה מנסה להתמודד עם הצרכים המיוחדים שלהם בבית ובבית הספר" הציטוטים שמופיעים בבולד: " המדענים מגלים הבדלים ביולוגים של ממש שיכולים להפוך את הבנים לאימפולסיביים יותר , פגיעים יותר להזנחה, תלמידים פחות טובים - ובקיצור, המין החלש" "הצירוף הבלתי צפוי של אגרסיביות גופנית ופגיעות רגשית אצל בנים הוא שמרתק עכשיו את המדענים במעבדה להתנהגות המוח שבאוניברסיטת פנסילבניה שמחפשים הסברים לכך בתאי העצב" "מאחר שגברים נהנים מכל כך הרבה כוח ויוקרה בחברה קיימת נטיה לראות בבנים מועמדים ודאיים להצלחה. לכן רבים רואים אצלם סימנים של חזור למקרות שאין סימנים כאלה, ומתעלמים מהראיות לכך שהם בצרות" "מעולם לא היו הבנים ברחבי ארצות הברית שקועים כל כך בצרות. צופים שבשנת 2007 יירשמו לאוניברסיטאות שם 9.2 מליון נשים, לעומת 6.9 מליון גברים." הכתבה עצמה מעבירה שני רעיונות עיקריים. הראשון- שמבחינה אבולציונית וביולוגית בנים יותר פגיעים מנשים. כלומר "מנקודת מבט אבולוציונית טהורה , אומר גור, המוח הנשי מפותח מעט יותר". לגברים פחות חומר אפור במוח מלנשים, אצל נשים הקורפוס קאלוסום שזה צרור העצבים שמסייע לשני חצאי המוח לתקשר ביניהם עבה יותר. מופיעים ציטוטים כמו "רק עכשיו אנחנו מתחילים להבין את החולשה שטמונה בגברים, חולשה שבמשך מאות שנים כה רבות יוחסה באופן כמעט אוניברסלי לנשים" או "המוח הנשי גם משוכלל יותר במבנהו - התפתחותו האבולוציונית מאוחרת יותר" אומר גור. הגברים עושים שימוש במערכת ותיקה יותר, שקיימת אצל יצורים פרימיטיבים יותר ומכונה לעיתים ´מוח הזוחלים´". השני- שעל הפגיעות הביולוגית חינוך החברה פוגע בגברים עוד יותר. "הבנים גדלים היום עם ציפיות עצומות אבל בלי דלק רגשי מספיק ובכלי הכלים שדרושים להם כדי להצליח בבית הספר או לקיים מערכות יחסים עמוקות". בנוסף נטען בכתבה "ניסויים הראו שבניגוד לסטריאוטיפ התרבותי יילודים בנים גם מפגינים רגשות יותר מבנות". הכתבה מדברת על שינוי שנעשה בהתנהגות הבנים כתוצאה מיחס החברה, שאם בגיל צעיר הם היו קשובים ורגישים, במשך הזמן בשעה שהציפיות של ההורים המורים והחברים התעצמו התנהגותם השתנתה, והם הפכו ללא קשובים בלתי ישירים ולא רהוטים. שהתוצאה של היחס השונה והתגובה השונה לבנים ולבנות כשהם נסערים יכולה לגרום לבידוד רגשי שמתחיל בילדות ורודף את הגברים בגיל העמידה לעיתים עם השלכות רגשיות ואפילו גופניות. מועלות הצעות לפתרון כמו דחית כניסת בנים למערכת הלימוד ולימוד חד מיני (והפעם לא ממניעים של טובת הבנות, אלא של טובת הבנים, שצריכים קצב יותר איטי) מראי מקום: הכתבה מתורגמת מיו אס. ניוז, גור שמצוטט בכתבה הוא רובן גור מנהל מרכז המעבדה להתנהגות המוח שבאוניברסיטת פנסילבניה.

 

[shark3]

מממ...גנטיקה...אבולוציה..ממ..מעניין

 

[ניתאי77]

קראתי את הכתבה הזאת והיא באמת

מעניינת, אבל היו לי כמה מחשבות עליה: מה שמצא חן בעיני זה שיש פה איזשהו ניסיון להבין קצת יותר את דרכי ההתנהגות הגברית ולהעמיק בזה קצת יותר, אבל מה שיש לי בעייה איתו הוא הניסיון להוכיח התנהגויות באופן ביולוגי - אמנם אני בקושי מבין משהו בביולוגיה )משהו עם בעלי חיים, לא?(, אבל הניסיון הזה של "להלביש" על התנהגויות חברתיות תהליכים ביולוגיים נראה לי קצת מסוכן ובעיני המתבונן: אני לא חושב שמישהו יודע מספיק משני התחומים כדי להפריד באופן חד משמעי בין ההשפעות חברתיות לביולוגיות, וגם מה ההשפעות של האחד על השני )לדעתי גם הפסיכולוגיה ולחצים חברתיים משפיעים על תהליכים פיזיולוגיים של האדם(. אני לא מתנגד לרעיון שהגברים חלשים יותר ופגיעים יותר )מבחינה ביולוגית( ממה שחשבו עד היום, אבל אני חושב שצריך עוד לבדוק את זה הרבה מאד עד שיוכלו להסיק איזשהן מסקנות רציניות. בקשר למה שאת אמרת, טל קר, אני חושב שכן יש מקום לבדוק מה ההבדלים הביולוגיים, ואז לראות איך הם משפיעים על החברה, כי לדעתי יש לתת להם מקום- לא להפלות על סמכם, אבל כן להתחשב בצרכים הייחודיים של גברים ונשים שנובעים מהביולוגיה. אגב, מה קורה עם הסריקה של המאמר?