"מישהו פעם"

מקבל את דעתך...


אני רואה בזה פגם, נכון.
אבל גם אף מכוער יכול להיות פגם, רק שהוא לא מפריע לך לקיים אורח חיים נורמלי.

בעיניי, משפחה וילדים זה חיים מדהימים שהייתי רוצה מאוד לקיים.
אבל נבצר ממני לעשות זאת. אז הפגם שלי מונע ממני לחיות את חיי באופן בו הייתי רוצה לחיות אותם.

נכון, המחשבה הזאת לגבי החיים האולטימטיביים נובעת מערכי התרבות עליה גדלתי, ואני ונטייתי המינית נוגדת את אותם ערכים.
זה לא אומר שאותם ערכים הם שקריים או לא נכונים. אני פשוט לא מתאים להם.

ומאוד הייתי רוצה להיות.
 

omrison

New member
גם הומוסקסואליות לא אמורה להפריע לך

לקיים אורח חיים נורמלי ,השאלה היא רק מה נורמלי בעינייך.
ולהקים משפחה וילדים זה משהו שגם שני גברים יכולים לעשות ,זה יכול להיות יותר קשה נפשית וכלכלית אבל זה בהחלט אפשרי..
 
ברור שזה אפשרי..

אבל לא חבל על הקושי?




חוצמזה, שיש באישה משהו שגבר יתקשה לספק.
אני אולי אוהב גברים.. אבל לבנות משפחה עם אישה זה מבחינתי האידיאל..
 

omrison

New member
למה חבל? זה אפילו יותר מספק.

יותר כיף ואתה יותר תעריך דברים שבאמת עבדת קשה בשבילם מאשר דברים שבאים לך עם כל מצמוץ.

המחשבה של לבנות משפחה עם אישה זה אידיאל נובעת מהנורמות שהחברה מכתיבה אבל בתכלס אם תחשוב על זה מה ההבדל בגידול ילד בין שני גברים לבין גידול ילד בין גבר ואישה?
 
תגיד, מאיזה עוגית מזל הבאת את זה?

אתה רוצה להגיד לי שזוגות סטרייטים לא מעריכים את המשפחה שהם בנו כי זה בא להם "במצמוץ"?

ומעבר לזה, אתה באמת חושב שלהקים תא משפחתי זהו "מצמוץ"? (?!)


אמרתי - האידיאל נובע מהנורמה, נכון. אבל בעיני הנורמה הזאת תקינה לחלוטין. אני לא אומר שיש משהו רע במשפחה חד מינית, אבל אם היה מתאפשר לי לגדל ילד עם אישה מבלי להמשך במקביל לגברים - זו היתה הבחירה הטבעית שלי - !!!

אני מאמין שאף אחד לא היה בוחר להיוולד הומו.
אל תציג את זה כאילו קבלנו מתנה. לא קבלנו מתנה. דפקו אותנו. ליטרלי.
 
עכשיו כשקורא את מה שכתבתי, נשמעת נימת זלזול

אני מצטער על כך, לא זו הייתה הכוונה.
זה פשוט נשמע כמו משפטים של סדרות נוער וכו'..

בכל מקרה, מקווה שתיקח את זה באופן אליו התכוונתי.
ובכל זאת, התנצלותי.
 

omrison

New member
לא התכוונתי שסטרייטים לא מעריכים

פשוט כשאתה עובד בשביל משהו אתה הרבה יותר מעריך אותו.
ואני גם לא מתכוון שזוגות חד מיניים מעריכים יותר את הילדים שלהם מזוגות סטרייטים..
וברור שלהקים משפחה זה ממש לא מצמוץ הפואנטה הייתה שלסטרייטים(לפחות לרובם הבריא והפורה) נדרשים הרבה פחות מאמצים להביא ילד מאשר לזוג חד מיני.

ואני לא חושב ולא אמרתי שהומוסקסואליות זו מתנה ,זה דבר שקשה לחיות איתו אבל זה ממש לא דבר נורא כמו שאתה מציג את זה וככל שתקבל את עצמך יותר ותצא מהנורמות שאתה מכיר זה יקשה עלייך פחות.

וזה בסדר ,גם אני מרגיש שעם כל תגובה אני נשמע יותר כאילו אני מנסה לחנך את העולם וזו ממש לא הכוונה שלי
 

ItsikH

Member
לקבל את עצמך פירושו להבין מה החלק של הנטיה מינית שלך במכלול המרכיבים שהוא אתה - ואז גם תוכל להבין שאין לך היכולת להחליף אותה סתם כך, ואז גם תוכל לקבל אותה.
 
אני מניח שמדובר גם בתהליך של השלמה

כי סיכוי גדול שאת שלב הקבלה כבר עברתי.

הבנתי שיש סולם כזה, שמדמה את התהליכים שרובינו עוברים עד לשלב הסופי..

שזה לרקוד עם תחתונים במצעדי הגאווה.
סתם.
 
שזו הדרך הפחות טובה לדעתי

לקבל, כי אין ברירה אחרת.

לא צריך להגיע לזה,
גם אם אפשר לשנות, והייתה ברירה,
למה לי?

מה רע בי?
שסטרייט ישנה את עצמו כי הוא לא אוהב גברים
 

makel1

New member
אני לא מצליח להבין למה אתה מגדיר את עצמך חריג

אני קם בבוקר כמו כל סטרייט, הולך לעבודה כמו כל סטרייט, נהנה עם חברים כמו כל סטרייט, מסגל לעצמי תחביבים כמו כל סטרייט. ואתה יודע מה? את כל הדברים האלה אני עושה הרבה יותר טוב מסטרייט ממוצע. למה? כי ככה אני חושב, ככה אני רוצה להאמין וזה מה שאני משדר. לעצמי ולסביבה.
אז נכון, בחלק מהדברים אני כנראה שונה מסטרייט, בעיקר בבנאדם שאני רוצה לחבק, להיות קרוב לגופו ולשפתיו ולהפגין כלפיו רגשות.

אני חושב שהמשפטים האלה שאתה אומר רק הופכים אותך, בעיני עצמך, לחריג. הרבה יותר חריג ממה שאתה באמת..וחבל..
 
החריגות הזאת היא לא רעה כמו שהיא נקראת כאן.

התרגלתי אליה.

אין מה לעשות..


נכון, אתה מנהל אורח חיים "כמו כל סטרייט" - אבל זה כרגע.
המשפחה שתרצה להקים, ההמשכיות שלך, חווית האהבות שלך - כל זה לא כמו כל סטרייט.
ולמען האמת, אלה הדברים שאני שם דגש עליהם.

לא מעניין אותי אם החברה לא מקבלת אותי כי אני בוחר לאהוב גבר. (כמה אבסורד שהם עדיין יקבלו אותי אם ארביץ לאחד)
מטרידה אותי העובדה שתא משפחתי אני לא יכול לבנות כמו כל גבר "נורמלי".
אז זו חריגות... אין מה לעשות.


אנחנו אולי מקיימים אורח חיים סטנדרטי וחיים את חיינו ככולם - אבל הקשיים שאנחנו עובדים בהם הם רבים ומי שלא נולד כמונו לא נאלץ לעבור אותם.

ואתה יודע מה?
אני אפילו לא מדבר על קשיים חברתיים.
קשיים טבעיים נטו. כמו הרצון העז שלי לראות ילד, בשר מבשרי, קורא לי אבא.

אז כן. הייתי מעדיף להיוולד סטרייט. ואני לא מצטער על כך.
 

makel1

New member
קושי מפחיד אותך?

אני מסתכל על סטרייטים בגילי פלוס מינוס ואני אומר לעצמי - ״בואנה, הבנאדם הזה חלש״. ללא ספק אנחנו עוברים הרבה יותר התמודדויות מאשר סטרייט ממוצע, ונכון כשזה קורה בפועל אנחנו מסתכלים על חצי הכוס הריקה. אבל תנסה לחשוב מה זה עושה לאישיות שלך. תנסה לחשוב אילו עוצמות וכמה כוח נותנות לך ההתמודדויות הלא פשוטות בכלל שאתה עובר. אתה מחושל יותר, הרבה יותר דברים קטנים עליך. אתה חזק. ברגע שתגיע לשלמות עם עצמך אתה תרגיש את העוצמה הפנימית שאתה יוצר בשניות אלה ממש, כשאתה מוציא את כל המשקעים שלך על המקלדת ההמומה..
ברגע שתהיה שלם עם מי שאתה, ואני לא מתכוון שתודה כל בוקר לבורא עולם על שעשה אותך הומו, פשוט תשלים ותחיה עם זה על הצד האופטימי והטוב ביותר - אתה תבין ששום דבר כבר לא יכול לעצור אותך, חוץ מאתה עצמך..
 
אפשר להגיד את אותו הדבר על אמריקאים

כשהיינו בתגלית - ראינו כמה אנחנו, הישראליים, בוגרים הרבה יותר מחברינו האמריקאים..
והכל בזכות החוויות שלנו מהחיים פה במזרח התיכון.

אז אנחנו בוגרים יותר, מחושלים יותר, עברנו חוויות שעיצבו את האישיות הכה חזקה שלנו - ובעיקר הצבא.

ו?

אם תשאל אותי, הייתי מעדיף שישראל תהיה מדינה ללא אוייבים, שאוכל לחיות בשקט ולהתבגר בקצב שלי.. מבלי ש"יבעטו אותי לשם".


אני לא בוכה כל יום על שאני הומו. אבל אני גם לא מודה לאף אחד על זה.
ובלי בושה, אני גם בא ואומר - זו נטיה מבאסת לחיות איתה..


כשהייתי בחו"ל פגשתי זוג הומואים מבוגרים שהתפטרו מהעבודה שלהם והחליטו לטוס מסביב לעולם..
שאלתי אותם אם הם היו משנים את עצמם. הם אמרו שהיום כבר לא, כי הם כבר בנו את חייהם כהומואים.. אבל אם היה באפשרותם לשנות את זה עוד טרם בנו חיים כאלה - אז בהחלט היו עושים את זה.
הערכתי את תשובתם הכנה. היא גם היתה זהה לשלי.

אני מאמין שאחרי שיוצאים מהארון, מתחשלים ולומדים מהי זהותך המינית ומשלימים איתה - כבר אין מה לשנות. עברת כברת דרך עצומה כדי להגיע לנקודה הזאת.
אבל להגיד שזה בסדר בדיוק כמו להיות סטרייט?
יש בזה מן הצביעות.

כי כהומו, החיים שלך קשים יותר - בין אם זה עם עצמך או עם החברה שסובבת אותך.
אז נכון, ההשלמה שלנו עם עצמנו והזהות שלנו יכולה להגיע לעוצמות כפולות ומכופלות משל חברינו הסטרייטים.. אם לא היינו כאלה, ממילא לא היינו צריכים את זה.



אל תבינו לא נכון, אני לא בוכה כל יום.
אבל אני בהחלט בהחלט לא מבסוט מהמצב.
אם היה אלוהים, הוא באמת היה חוטף את נחת זרועי.
 

ItsikH

Member
חס וחלילה, השם ישמרנו מצרה צרורה שכזו מדובר בחבורת נוכלים שמוכרים הבטחות שווא מסוכנות לאנשים סובלים ובמקום לסייע להם - הם מסכנים ממש את בריאותם ואף את חייהם, ובגישה המנוגדת לכל הגיון בריא ומעט ידע מקצועי.

אם אתה מבקש לברר את זהותך המינית ולקבל אותה, תהא אשר תהא, זה בדיוק אוסף השרלטנים ממנו יש להמנע בכל מחיר. פנה, אם רצונך בכך, לטיפול מקצועי מוסמך.
 
הכי פורמלי שאפשר - יחסינו לאן

לא מזיק פעם בשנה, רצוי מדי פעם, ימי מועד של הקשר הזוגי הכי רצויים חוץ מבונבונים וסקס לברר אם מה שהיה עודנו או שמא יש לשנות, ובכלל כל הזמן יש לחרוש את שדה הזוגיות, כל מצב של "מובן מאליו" סופו פרידה כואבת.
 
החבר שלך באמת דביל.

למה שתשאב למשהו שאתה לא באמת רוצה?
אתה גבר בוגר. אם נשאבת לקשר עם בחור שמעניין אותך, זה אומר הכל על הרצונות שלך.

לדעתי לצאת במקביל זה רע.. אני לא אוהב את הרעיון הזה בכלל.
בטח אם אתה אומר שיש לך משהו טוב בידיים.


תרגע, קודם כל תרגע.
תצא איתו, תבלה איתו. אם יתאים - סימן שזה טוב. אם לא, יתפצלו דרכיהם.
עוד לא ענדת לו טבעת על היד.. אין מה להלחץ.

ואל תקשיב לחבר שלך. אל תצא עם אנשים במקביל.
תפסת מרובה לא תפסת. וסמוך עלי, זה נכון. היה לי בן זוג כזה.


נשמע כאילו יש לך אחלה גבר בידיים.
והתאמה ב100% לא תהיה, וגם לא צריכה להיות - כי אז זה יהיה לצאת עם עצמך.
אני דווקא הייתי נהנה מהפערים האלה בינינו ושואב ממנו כוח על מנת לעבור את הדרך הזאת בעצמי, ללמוד מה אני אוהב בעצמי..
והרי, אם הוא בסדר איתך - שאתה הלא יציב מבינכם, מה העניין שלך לוותר עליו?

אתה רוצה מישהו לא יציב? מישהו בעייתי? עצבני? שעובר כרגע את מה שאתה עובר?
בוא, תצא איתי. תראה איזה גיהנום יהיה לך.



בקיצור חבר.. עזוב את האטרף. יש שם יותר מכורים לחיפוש מכאלה שבאמת רוצים למצוא.
נראה שמצאת גם בלי יותר מידי לחפש.
תהנה מזה וזהו.. לא צריך לסבך סתם. פשוט תן לזה צ'אנס.
 
למעלה