"מישהו פעם"

[The new me9]

"מישהו פעם"

אני בחור בן 27. לפנ למעלה מחצי שנה התחלתי לשכב ולצאת עם גברים.
בהתחלה הייתי רק במוד של סטוצים. אח"כ למדתי להנות גם מדייטים.

נסיתי די הרבה.

נהנתי מהריגוש, אבל עד עכשיו אני עדיין לא גומר מחדירות עם גברים.

לפני שבועיים פגשתי מישהו מקסים.
בהתחלה נראה מצויין בעיני. שנינו התלהבנו מאוד.

הרגיש לי שהכל שם מואץ, לכיוון קשר זוגי.
מלא סמסים. מלא טלפונים.

אני מרגיש שהוא רוצה אותי מאוד. אני לא בטוח.
אני תוהה אם אני מוכן לזוגיות עם גבר.

אמרתי מזמן לאימי על משיכה לגברים. אמרתי גם לאחי. לעוד שתי ידידות ולחבר.

בהתחלה הייתי מאוד טוטאלי לאותו בחור.
חבר גיי אחר הציע לי בכל זאת להכנס לאטרף. לצאת עם עוד בחורים, כדי שלא אשאב למשהו שאני לא בטוח רוצה.
פשוט לתמרן. אבל אני מרגיש שאני לא טוב בלתמרן.



מצד אחד, יש לי משהו טוב ביד. יש לו הרבה יתרונות. הוא חם. אוהב. חכם. מעריך אותי בצורה קיצונית.

מצד שני, העולמות שלנו שונים. עיסוקים הפוכים ממש.
גם לגבי יציאה מהארון הוא "עוקף" אותי בכמה שנים טובות. אני בכלל עוד מתלבט עם עצמי מה עושה לי טוב.
הרי חדירות אני פחות אוהב עם גברים. פרט לזה מאוד נמשך לגברים --> מה זה אומר עלי?
לא רוצה לאכזב את הצד השני.


זה הזכיר לי נורא שיר של עברי לידר:
"מישהו פעם אהב אותי ככה
קצת בטירוף וזה היה לי נעים
מספיק בשביל לא לקום וללכת
כשמרוב אהבה נולדו הקשיים
מישהו פעם רצה אותי ככה
לכתוב לי מכתב של 20 עמודים
לתאר שם הכל על כשנהיה יחד
בתיאור מדויק עם פרטים

מישהו פעם אהב אותי ככה
כמו שהיום כבר בקושי רואים
אבל אני הטיפשה לא רציתי לקחת
את החיים שהציע שרצה להגשים

מישהו פעם עזב אותי ככה
עלה על מטוס למקומות רחוקים
ונשארתי ריקה משותקת מפחד
שיהיה לי רק טוב ורגוע בפנים

מישהו פעם אהב אותי ככה
השמיע לי מוצרט מתקליטים ישנים
ואני הטיפשה לא הקשבתי ללחן
כי רציתי לטעום מהכל בחיים"


מרגיש לי שיש לי משהו טוב. אני לא יודע להנות ממנו.
אני יותר חושש האם זה מתאים לי- עכשיו? בכלל?


מנסה לא לחשוב כדי לבנות עוד ועוד ולהגיע להחלטה יותר מושכלת.

אבל תוהה אם עצמי - האם להפגש עם אחרים?
אם יראה אותנו? לא אוהב לחיות בשקר.

אשמח לכל דיעה
או מנטרה שתעזור לי להשתחרר מכבלי המחשבה.


אני מרגיש תקוע.
איך אני אדע מה עושה לי טוב? זוגיות עם גבר? להתנזר מהכל?

 

[Wrecker]

קודם כל חבר שלך בנאדם טיפש.

ואני מקווה שאתה לא תהיה כמוהו. אם אתה חושב להפגש עם אחרים אל תהיה בזוגיות.
אם אתה חושב שלא תצליח בזוגיות תפרק את זה עכשיו - אל תהיה סוציומט ואנוכי ותחשוב רק על עצמך ומה שטוב לך! תחשוב על הצד השני, על הבנאדם השני שעומד מולך.

החיים לא קשים כמו שאתה עושה אותם יש אנשים שמתחננים לאהבה ולא מקבלים, תדע להעריך את מה שמונח בפניך. ואם בכל זאת אתה חושש מהסיטואציה אל תגיע למצב של בגידה ולגרום לו להיות בתקופת דיכאון שתשבש לו את החיים.

אתה מחפש להזדיין ? תמשיך עם סטוצים, כשימאס לך ותתבגר באמת תתחיל לחפש אהבה וזוגיות. רק תזכור שקשה יותר למצוא בגיל מבוגר יותר.

בשורה תחתונה מה שאני מציע:
עד שלא תנסה לא תדע באמת.. אתה יכול לצאת איתו לראות לאן זה מתקדם. אם בשלב מסויים תחליט שזה לא בשבילך ונמאס לך תסביר זאת לבחור. הרבה יותר בוגר ויפה להגיד שלא מתאים לך מאשר להתחיל לבגוד מהצד.

בהצלחה.

 

[ברבוריאן]

לך אחרי הלב

בסוף שאלת 3 דברים, התשובות (בהתאמה): טוב אתה יודע לזהות ? למה להכנס להגדרות ? לא מתנזרים רק לצורך מטרה נעלה ?
מישהו חכם אמר שאתה יודע להעריך דברים רק כשהם כבר לא קיימים.
החבר הזה בס"ה גורם לך להרגיש, ואתה כנראה היית הרבה זמן במדבר. הפרטים שמעסיקים אותך לא מענינים כמתכנסים למטרה שלשמה אתה חוזר להתרגש ממנו והוא ממך. הוא נותן לך להרגיש שייך, מזמין אותך, וההיסוס שלך לגיטימי אם עד כה היית טעון טיפוח באהבה. אתה יכול להשאר, ולאפשר לזה להיות, ולהרשות לעצמך להכיל ולהתסגל ואח"כ להתרגל. אתה גם יכול ללכת, אם משהו אחר מחכה לך בחוץ. רק אל תשחק עם בני אדם, כי בסוף תרגיש עם זה נורא. כן, אתה גם יכול להנעל ולשבור את הכלים, ולהכחיש את הרגשות שלך מעצמך ולראות אופק של נמלה, אבל אז כדאי להצטחצח רוחנית/פילוסופית כי הבדידות היא גם שובת לב...אבל אילו ראית אותה באפשרויות כשדברת על התנזרות, לדעתי לא היית מפרסם פוסט.
תחיה את מה שיש בנמצא, וזה יהיה טוב אם תראה את כך

כי החיים נורא ארוכים כשאתה לבד.

 

[The new me9]

מתי זו בגידה

אני מאמין שגם הוא נכנס לאטרף ומנהל שיחת חולין עם אנשים.
אם יש מישהו שמוצא חן בעניי - לא כדי להזמין לבירה?

עוד לפני שנכנסתי לקשר מחייב עם הבחור השני.
אני יודע שזה סימן שלא הכל מושלם.
אבל רוצה לתת לזה צ'אנס.

גם אם לא באופן עיוור, רק הוא. אלא להפגש למפגשים חבריים/חצי רומנטיים עם אחרים.

 

[ברבוריאן]

אתה צריך לעשות תאום ציפיות איתו ובכלל

בגדול, העולם ההומואים יותר "משוחרר" מהעולם הסטרייטי באופן ההתיחסות ליחסים ותכליתם, אבל יש הכל מהכל (רק שלו יתנפלו עלי כאן

).
קשה לדעת מה תפנים מכל שאומרים לך כי אתה לא סגור על עצמך. (סנדרום הלא סגורים זה "אבל...אבל...אבל...").
כל החיים אתה יכול לרקוד על 2 חתונות, לא תהיה הראשון, אבל כדאי שתצבור נסיון גם וגם, וזה אומר לקום וליפול מידי פעם, ולהכנס ליחסים (בהגדרות שונות), ולהתמודד. אתה לא יכול לשבת על הגדר, ולהחזיק מישהו בהולד, עד שתלטש תוכנית פעולה ברורה עם חוקים וכללים שתהיה מקובלת על שניכם, ורק אז להתחיל לחיות. יחסים עם אנשים הם לא כאלה, הם דינאמיים, משתנים.
אתה צריך לדבר עם החבר שלך, ולשתף אותו במחלוקות שלך עם עצמך, אתה צריך לומר שאתה רוצה להיות איתו אבל עדין צריך את המפגשים עם הזרים הלא מחייבים, ואתה עדין צריך להתעדכן במה שקורה באטרף, ובמילים אחרות שאתה עדין הומו במצב חסר אבל רוצה להשאר.
יתכן שהחבר שלך בוגר יותר, והוא יודע שאתה הומו רך בשנים; אם יבחר להציב לך גבולות וגדרות במקום לכבד/להבין את הצרכים התמימים שלך, תחליט אם להשאר ולהכנס למשכון (ואז גם תוכל להשתמש סוף סוף בבגידה כשתתפרץ מידי פעם). אבל אם הוא יבוא לקראתך (כלומר: מתלהב ממך בכנות), תרגיש שטחנת פה מים כי נתת לדמיון נתח גדול מידי במציאות.
אני בעד לשים קלפים על השולחן, אבל הרוב אוהב לשחק בקקה. תבחר איפה להיות

 

[תרנגול פראי ועליז]

אני כמובן מסכים עם הברבור

לשחק בקקה אלה חסרי הבטחון, און המניפולטיביים לסוגיהם ולזניהם. יחסים אפשריים רק עם כנות הולמת וכללי משחק ברורים שאפשר תמיד לשנותם.

 

[The new me9]

אם יבחר להציב לך גבולות וגדרות במקום לכבד/לה

אם יבחר להציב לך גבולות וגדרות במקום לכבד/להבין את הצרכים התמימים שלך

לא חושב שזה ראלי.
קשה להמאין שהוא ישמח מביגמיה.

 

[The new me9]

אני באמת לא יודע אם זוגיות עם גבר

זה מה שאני רוצה בחיים.

נראה לי קל יותר עם אישה. בייחוד שנאי חושב שאני "מסוגל".

קשה לי להכריע

 

[תרנגול פראי ועליז]

אז איך אתה גומר?

 

[תרנגול פראי ועליז]

השאלה הזו איננה קנטרנית - פעמיים

בהודעה שלך כתבת שאינך גומר מחדירות עם גברים.
האם כשאתה חודר או כשאתה נחדר?
ולמה היה חשוב לך להביא פעמיים דווקא פריט מידע זה?

 

[ItsikH]

אתה לא מפסיד שום דבר אלא אם כן אתה מרגיש שאתה מפסיד.

כל מה שאתה רוצה להתנסות עם אחרים, תוכל להתנסות עם בן זוג אחד.

השאלות לטווח הארוך יותר שונות לגמרי, אם זה באמת אדם שמתאים לך, מה היית רוצה בזוגיות בכלל - לא נשמע שיש לך מספיק נסיון לענות על זה (לא קשור אפילו להעדפה מינית כזו או אחרת, וגם לא לריגוש של ההתאהבות) - ואת זה בדיוק הדרך היחידה לבדוק היא להתנסות בקשר!

בקיצור, לך על זה.

לגבי בגידה - לא יודע מה זה (המולדת וכיתת היורים לא קשורים לנושא) - הכל נקבע במסגרת הקשר, כל זוג והגבולות שלו, וזה ממש הרצאת פתיחה לקורס הזה - קביעת גבולות ותאום ציפיות (רצוי בנוסח קצת פחות פורמלי כמובן...).

 

[The new me9]

קבלתי תגובה בפורום אחר שקצת בילבלה אותי

http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?forumid=63&messageid=162776801

 

[לחייך תמיד]

עצת נפש זה

ארגון שמתיימר לטעון שהוא יכול להפוך נטיות.
לקחת הומו, ולהפוך אותו לסטרייט.

אישית, אני ממש לא מאמין שזה אפשרי, בלשון המעטה,
ויותר מזה, למה לשנות את מי שאתה,
לפני שאדם מתחיל לשאוף שיקבלו אותו,
הוא חייב לקבל את עצמו.

 

[The new me9]

קשה לי

קשה לי לקבל את עצמי
ולדעת מה עושה לי טוב

 

[קצת אחר קצת שונה]

אם היתה אפשרות לשינוי - הייתי עושה את זה מיד

בלי לחשוב פעמיים.

כל עניין ה"לקבל את עצמו לפני שישאף שהחברה תקבל אותו" מבחינתי זה בולשיט. זה גוש ענק של חרא שאנשים אוהבים להוציא מהפה.

אני לא רוצה להיות חריג, ואני לא רוצה להיות שונה - אבל אני כן.
אז אין מה לעשות, נשאר להתמודד בדרך היחידה שתאפשר לי לחיות באופן בו לא אהיה אומלל וזה בהדרגתיות לקבל את עצמי.

אבל - אם היתה אופציה להמיר את הנטיה הזאת - הייתי הולך עליה בכל הכוח.



בקשר לכל הארגונים שטוענים שהם ימירו את הנטיות המיניות של אנשים - מדובר בארגונים חולניים ביותר.
טיפול פסיכולוגי לא משנה נטיה מינית. הוא פשוט מחליא את נפשו של "הנוטה" עד כדי כך שמתפתחות אצלו עוד בעיות במוח מלבד הנטיה.
כמו שאחותי קבלה מכה ביד והתלוננה שכואב לה. הצעתי לבעוט לה ברגל על מנת להשכיח ממנה את הכאבים ביד.

מה יותר פשוט מזה?
ככה או ככה, הנוטה ישאר הומו, הארגוניים ישארו שקריים, ופשוט יהיה תל של בעיות פסיכולוגיות שהמסכן יאלץ לחוות.

אם זה היה אמיתי, הייתי הולך על זה.
אבל זה לא. אז screw them.

 

[לחייך תמיד]

מה שאתה עושה זה פשוט

בגלל שהתיאשת מלקבל את עצמך.
סיגלת לעצמך ״תירוץ״ לזה שאתה לא מקבל את עצמך,
וקראת לקבלה עצמית ״בולשיט״.

לאהוב את עצמך, זה דבר הכרחי,
ובגלל שלא הצלחת, אז אתה בועט בזה..

אדם כן חייב לשאוף להיות אהוב ע״י החברה,
ואם הוא מרגיש שונה, וגם מקרין את זה החוצה,
אז הוא הופך באמת להיות שונה ודחוי.

כולם שונים זה מזה, במידה זו ואחרת,
זה יותר, זה פחות.

אני הומו, ואוהב את זה, וזה שאני שונה,
לא גורם לי לרצות להיות שונה ממה שאני עכשיו.

אחי, באמת שכואב לי לקרוא דבר כזה,
למה לשנות את עצמך? בשביל מי?
בשביל החברה? למה מה קרה?

תאהב את עצמך, וזהו.
אני לא צריך לנווט לפי החוטים של החברה.

אז.. כן, שאף לקבל את עצמך,
ותראה שיהיה לך הרבה יותר טוב.

 

[קצת אחר קצת שונה]

לא נראה לי שהבנת אותי.

אמרתי שלדעתי הדרך היחידה שלי לחיות את חיי מבלי להיות אומלל היא לקבל את עצמי לאט לאט.

אני מסכים גם שכל אדם רוצה שהחברה תקבל אותו..
אבל - איפה הדברים שאמרנו מתנגשים?


אני אומר - לדעתי, זה בולשיט להגיד את זה. זה קלישאתי.
החברה מקבלת גם את מי שלא מקבל את עצמו.
החבר הכי טוב שלי ועוד כמה אנשים הם דוגמה לכך.


אני גם אומר - שבהנחה והיה ניתן לשנות את זה (ורק את זה), הייתי הולך על זה בכוח.
להגיד שאני שמח שנולדתי כזה? להגיד שאני שמח שאני חריג? שאני שמח שעד סוף חיי אאלץ לצאת מהארון או להסתיר את זה בכל מסגרת שאגיע אליה ובפני כל אדם חדש שאני פוגש?
זה דבילי.

אני לא אוהב את זה. ולא מתיימר להציג את זה כאילו זו מתת האל.

זה לא. זו מכה. חתיכת מכה. נשאר לחיות איתה ולקבל אותה.
אבל להציג את זה כאילו הכל בסדר..

וואלה, לא הכל בסדר. אם היה אפשר לשנות, הייתי משנה.
אבל אי אפשר, בשום דרך. אז לא נורא, נשאר רק לקבל.

 

[לחייך תמיד]

לעולם לא תק ל את זה

כל עוד אתה חושב שזו מכה.

אפשר להגיד, טוב נו, זה אני, זה מה שיש, נתמודד, אין ברירה,
ולהיות ממורמר כל החיים.
ואפשר לאהוב את זה, פשוט, כי זה אתה.

ולא, זו ממש ממש ממש לא מכה אחי,
כואב לי לשמוע שאתה חושב ככה..

ואני לא משקר את עצמי, ובטח שלא אותך,
אני באמת אוהב את זה, עם כל הקושי שבדבר.
ואפילו שאני דתי, שזה הופך את זה ליותר קשה

 

[קצת אחר קצת שונה]

מה אתה חושב על ניתוחים פלסטיים?

אתה יודע כמה אנשים מאושרים היום אחרי שהם עשו את זה?
כמה שהם מסתכלים במראה, ונהנים?

מה הבעיה לשנות בך משהו שאתה לא אוהב?

והנטיה המינית הזאת.. היא פשוט מכה.
נכון, יש מכות יותר גדולות. לפחות יש לי שתי רגליים. לפחות אני עצמאי, לא טיפש, ונראה בסדר גמור. אין לי מום אחר שמקשה על ההתנהלות שלי.
אבל בחייך.. ברכה - זה בטוח לא.

 

[לחייך תמיד]

ניתוח פלסטי?

סבבה, אם זה אפשרי, אז למה לא?
זה עניין של מראה חיצוני, ולא קשור לפנימיות.

אם אדם רגיש מאוד,
ביישן,
וכו׳, או הומו, אז למה שישנה את זה?
אפשר ללמוד להיות חזק יותר,
להוסיף בטחון עצמי,
למצוא אהבה,
אבל למה לשנות?

אבל הבנתי את החילוק ביננו.
אם אתה בא מנקודת מבט שזה פגם,
כמו פגם חיצוני, כמו הדוגמא שהבאת,
אז אין סיבה לא לשנות.

אני פשוט לא רואה את זה בתור פגם,
אז לא רואה סיבה לשנות..