לאלה שלא נרדמים....
שיר מספר 1: היית שלי לפעמים אני לוחש לך למה אינך שומעת? לעיתים אני בוכה לך אינך מרגישה? הכל כה קר היית קרובה ושוב התרחקת אהובה, מתי תדעי? לא יכול לומר לך,רוצה אך שתגלי כמה לילות אכתוב אותך ואחכה? אני יודע, זה לא יקרה אני יודע, בכל מקרה שאמשיך לחשוב על שמך אני יודע, שזה לא יקרה אני יודע, אך בכל מקרה... יניב כהן. שיר מספר 2: ברגע קט הכל נגמר מה עושים שחושך סובב הכל? שנייה אחת מה שנשאר מאיה... חיכיתי לך, ועדיין שם מאיה... נשארתי רק לך, אין יום חדש עד שתחזרי אני נשאר עד שתחזרי אין לי מחר מאיה... כל יום כותב את שמך לשווא, עמוד שלם שנכתב עלייך שוב נרטב, מדמעות של זכרון וגעגוע אלייך כאב כזה שלא הורגש כאב כזה שלא היה רגעים ארוכים של חוסר ידיעה מאיה... כותב את שמך ונקרע מאיה... קולך שנשמע, בלי כנפיים רק פנים אנושית אך אלוהית מאיה... המלאך שלי מאיה... כמה אהבתי לדעת שכל מילה בי נוגעת אותם ימים שעברו בלי זמן אותם ימים הרחק מהעולם ואת שמך שוב לוחש בזכרון די כואב מאיה... יניב כהן
