מישהו מכיר סוכריה על מקל בצורת תרנגול?

[יעלונעה]

מישהו מכיר סוכריה על מקל בצורת תרנגול?

הצליאקית מוזמנת ליומולדת היום והאמא התקשרה עכשיו לתת לי רשימה של כל מה שיהיה בשקיות שמחלקים לילדים (קנתה במיוחד נקניקיות של טירת צבי ובמבה ללא גלוטן ותפוצ'יפס טבעי וטופי של כרמית

) . תהיה גם סוכריה

על מקל בצורת תרנגול שכתוב עליה שהיצרן הוא "תענוג".
כמובן שלא מצאתי במדריך המקוון יצרן כזה...
מישהו מכיר את הסוכריות האלה?

 

[אורידיקה]

אפשר לנצל"ש לשאלה

משהו משעסיק אותי כבר הרבה זמן (במקרה הזה דווקא כגננת ולא כחולת צליאק), זו ממש לא ביקורת אלא סתם תהייה-
את כותבת שאמא של כלת השמחה (שנשמעת אגב, ממש מקסימה) קנתה כמעט את כל החטיפים המותרים. אז למה זה כ"כ חשוב שלילדה תהיה סוכריה על מקל בצורת תרנגול?
היא שונה, היא תמיד תהיה שונה וזה בהחלט מבאס (גם אותי, למרות שכבר מזמן עברתי את גיל הגן...), אבל היא חייבת להתמודד עם השונות הזו, ודווקא המרוץ אחר סוכריה על מקל בצורת תרנגול, עלול, אולי, להעביר מסר שמדובר פה בסיפור גדול, למרות שבסה"כ מדובר בצורה של סוכריה.
למה לא לשים לה סוכריה על מקל רגילה, ולהסיבר לה שנכון שזה מרגיז שלכולם יש סוכריית תרנגול, אבל לה יש סוכריה עגולה, והכל בסדר?
אני שואלת באמת מתוך עניין, כי זה נושא שעולה פה המון בפורום (לא התרנגול, התחליפים

) וזה מסקרן אותי.
שוב, אם נשמעה בדברי ביקורת או "חינוך" זה ממש לא העניין

 

[שרית102030]

לא הבנתי איך שאלה פשוטה

הופכת למירוץ אחר סוכריה על מקל בצורת תרנגול..

היא בסך הכל שאלה אם מישהו יודעה אם הסוכרייה הזאת מותרת לבת שלה....

אם לא, אני בטוחה שסוכרייה אחרת תהיה תחליף מתאים.

 

[אשה מרציפן]

ומגיבה גם לך

אני לא יודעת בת כמה הבת של יעל ונעה, אבל בתור מי שזוכרת מה הרגישה בתור ילדה ואם תתעקשי, גם בתור מי שיצא לה לעבוד עם ילדים, גם אם בהיקף פחות מזה שלך - זו תופעה נפוצה אצל ילדים שמאוד קל לבאס ולהעליב אותם כולל בדברים שנראים לפעמים שוליים ולפעמים הגיוני שבמקום להגיד לילדים "תתמודדו" נחפש איפה להקל עליהם.

בשביל ילדים בגילאים מסוימים מספיק שהם יקבלו בלון בצבע שונה או בגודל אחר, והם יגיבו בצורה שלמבוגר תיראה לא רציונלית, אבל מבחינתם מדובר בעלבון, שלא לדבר על מקרה שכולם מקבלים ואתה לא (וכבר הועלו כאן בפורום מקרים כאלו) ואם אפשר למנוע את זה אז למה לא? יש גילאים בהם הנושא רגיש יותר ובכל מקרה, זה דבר שבעיני נראה דיי לגיטימי.

 

[אורידיקה]

לרגע לא טענתי שזה לא לגיטימי

(ואם זה מה שהובן מדבריי אז סליחה)
אני חושבת שצריך להקל על כל אדם איפה שאפשר, אבל גם לעזור לילד לקבל את המצב זה להקל עליו.
אני יודעת היטב כי צבע של בלון יכול להיות מהותי עבור ילד, ואני חושבת שתפקידנו כמבוגרים הוא לשקול כל מצב לגופו - או להחליף את הבלון (המטאפורי..) בצבע אחר, או לעזור לילד לקבל את המציאות כפי שהיא.
בעיניי, זו בעיקר שאלה של איזון

 

[סוניהלה]

מסכימה איתך. גם לנו הגדולים קשה..

אז לילד?! ברור.

 

[אשה מרציפן]

אני מכירה סוכריות כאלו

נתקלתי עד כה רק בסוג אחד - והן מותרות, אפילו כתוב במפורש על השקית "לא מכיל גלוטן", שווה לבקש מהאמא שתסתכל על מה שרשום על השקית, זה מסוג הדברים שמי שלא מחפש לא רואה...

 

[צלילי האדמה]

נסי לבדוק אולי את אלה

http://www.ha-mezave.co.il/index.php/catalog/showcategory/101/2

יש את הטלפונים שלהם למעלה

 

[יעלונעה]

אני אנסה לענות לכולם

אז ככה, עד כמה שניסיתי לא מצאתי את הסוכריה הזו בשום מקום, אז לא אוכלים

היתה קצת אכזבה, אבל לא נורא...
ולגבי נושא הדיון, למה זה כל כך חשוב?
כי כאמא לילדים שהכל אצלם כל הזמן שונה, אני מנסה עד כמה שאפשר שיהיה להם כמה שיותר כמו כולם. אז נכון שהאמא הזו באמת מקסימה והכינה לה שקית מיוחדת וקנתה לה חטיפים ונקניקיות שמותר, אבל אפילו בשקית, כולם קיבלו ביסלי והיא במבה וזה כבר שונה, וכמובן שכמה שלא ננסה, תמיד הם יראו את הדבר הקטן השונה, שגם אם הוא ממש קטן ואף אחד לא שם לב מבחינתם זה ענק וכולם רואים שהם לא אותו דבר וזה פחות או יותר סוף העולם... אז כמובן שמימדי "האסון" הולכים ומצטמקים עם הגיל, או שהם לא מצטמקים, אבל ככל שהילדים יותר בוגרים הם פחות מחצינים את האכזבה... זה עדיין שונה ועדיין קצת צובט את הלב...
בקיצור, אם אפשר ע"י בירור קצר לחסוך מהם את עוגמת הנפש הזאת, אז למה לא?
מקווה שהצלחתי להסביר...

 

[אורידיקה]

הצלחת להסביר

ובאמת נראה לי שזה עניין של תפיסה - כמו שאמרת, לא הסתדר עם הסוכריה, היה מבאס אבל לא נורא...
אני לא הייתי ילדה עם צליאק, אבל כגדולה עם צליאק אני יכולה לומר, שמבחנתי לפחות, המימדים באמת מצטמקים, זה מבאס (לפעמים ממש ממש מבאס), אבל מבינים שאוכל הוא אמנם מרכיב מאד חשוב החיים ובתרבות שלנו, אבל הוא לא הכל..
תודה!