וזה המבין יבין
בשני המקרים האדם יודע לכאורה את הסיבה, שהיא לא הוא כמובן, וכל שהוא צריך בעצם זה לסלק את הסיבה, שהיא בדרך כלל תכני הסביבה שאינו יכול או נכון יותר חרד ממנה, ולכן כל צעד שהוא נוקט זה לנסות ולהשמיד סיבה זו על ידי התנגדות לה, המעותקת בדרך כלל ממאמרים או דעות כאלה או אחרים, אך כמעט אף פעם אינם שלו או ממנו, ובדרך זו, כך הוא מסביר לעצמו, הוא ישמיד את הסיבה וחייו, שהוא חדל לחיות אותם מזמן, כי הכעס או השנאה שואבים ממנו כל טיפה אנרגיה שעדיין נותרה לו, ישובו למסלולם "הנורמלי". אדם כזה צריך לטפל בעצמו בדחיפות אבל כיצד יגש אדם לטיפול אם הוא בטוח שהוא הוא היודע כל והסביבה היא זו ההורסת את עולמו המושלם לכאורה. - אדם נורמלי, מגיע למקום כלשהו, רואה את הנמצא, מתאים נשאר לא מתאים הולך הלאה, אך לא אדם כזה. כאשר הוא מגיע למקום הנוגד את כל שהוא לכאורה יודע, הוא חייב לעשות הכל כדי להציל את עולמו ופעולה זו נותנת לו תחושה עלאית של חוכמה וחשיבות כאשר ההיפך הוא הנכון אבל הוא מתקשה מאוד להבחין בכך.
