מישהו כאן מכיר מומחה אמיתי לכיוונון מתלים של "כבדים"?

[noy fb 22]

שלא לדבר על מתלה ה"ספרינגר" בהארלי שאינו חלק מהמתלה, או

המתלה המשולש הקדמי בכמה דגמי BMW חדשים, שבהם הקפיץ אינו חלק מהמשולש אך הבולמים עצמם משולבים בטלסקופים.

 

[הבנת הנקרא]

בכמה דגמי BMW חדשים?

קוראים לזה Telelever, וזה הופיע לראשונה באופנועי BMW ב-1994, ועוד קודם לכן (לא ב-BMW) ב-1980. כל כך חדש זה. איך שהזמן רץ כשנהנים.


כתבת בכותרת שמתלה ה"ספרינגר" אינו חלק מהמתלה.
ברור שהמתלה אינו חלק מהמתלה, הוא כל המתלה. אז מה התכוונת שאינו חלק מהמתלה, או שהמתלה אינו חלק ממנו?

 

[מיצו]

כלומר, ה"מתלה" לצורך העניין מורכב

מהזרוע האחורית (או הזרועות), מהבולם (או הבולמים), ומהחיבור בין כל אלה לבין השלדה או המנוע. המתלה, כפי שהוא מוגדר באופנוע, הוא נטול כיוונונים לחלוטין. מקסימום יש לו נקודת חיבור אחת (או שתיים, אם זו זרוע כפולה), והחיבור הזה הוא למעשה ציר.

בצד הקדמי, החיבור הוא באמצעות שני המשולשים לצוואר השלדה. וגם הוא נטול כיוונונים (אם כי לטובת הדיוק האקדמי, היו מספר אופנועים איזוטריים שאיפשרו כיוונונים כאלה, אבל הם ממש מעטים ואני די בטוח שפותח השרשור לא התכוון לאלה).

אז, מה מכוונים? את המתלה? או את הבולם? והמומחה, למה הוא צריך להיות מומחה? למתלים או לבולמים?

עכשיו אתה מבין למה שאלתי?

 

[tygger]

דעתי האישית וממש לא מבוססת מדעית...

המתלה הוא החלק המורכב, ולכן כפי שאתה ציינת זה אכן נכון שמדובר על המכלול השלם.
מומחה למתלים צריך להיות בעצם אדם שמבין את הקשר בין חלקי הבולם, משקל הרוכב, המשקל הבלתי מוקפץ של הכבישים, צמיגות שמן בבולמים הקדמיים, וכל הדברים הנ"ל.

בולם אחורי גמור יכול להיות דולף, או תקוע בגלל שהתעקם או כל מיני סיבות, בנוסף אליו יש את הקפיץ עצמו שגם משנה את ההתנהגות.

אז בתשובה למה ששאלת, אני אישית חושב שמומחה למתלים צריך להיות מומחה בהתנהגות האופנוע בכל אשר קשור למתלים כי הם כוללים את הקפיצים, הבולם, הנוזלים ההידראולים השונים והם גם מושפעים מחלקים אחרים כמו משקל הזרוע האחורית, הצמיגים הג'אנט (משקלם) ואפילו שינוי הצמיג הקדמי ישנה את התנהגות האופנוע עם צמיג בעל דפוס התנהגות "חדה" יותר, בשילוב עם מתלה לא מכוייל כראוי לפעמים השינוי בהתנהגות הוא דראסטי מדי ועלול לגרום לתחושה של חוסר ביטחון מחלקו הקדמי של האופנוע.

 

[הבנת הנקרא]

המתלה הוא כל מה שמחבר את הגלגל אל השלדה

(ואם הוא מחובר למנוע אז המנוע הוא למעשה חלק מהשלדה, מה שמכונה stressed member).
במתלה הקדמי הנפוץ באופנועים, כל המרכיבים משולבים באופן קומפקטי בתוך אותם צינורות שאנחנו מכנים "טלסקופים".
זה נכון שהכיוונים מתבצעים בבולמי הזעזועים (קפיצים + משככים). אפשר אולי להוסיף לזה גם שינוי של מיקום (גובה) הטלסקופים במשולשים.
ונראה שזה גם מה שהתכוון פות"ש, כי הוא ציין סאג, דמפינג וריבאונד ( אם כי גם ריבאונד זה דמפינג. למעשה זה קומפרשן דמפינג וריבאונד דמפינג, אבל נסלח לו על זה).
לכן, נראה ששני המונחים – כיוון בולמים וכיוון מתלים – נכונים, כי כיוון הבולמים הוא גם כיוון המתלים. המומחה צריך לדעת לכוון את הבולמים בכדי לקבל התנהגות דינמית אופטימלית רצויה של האופנוע כולו.
אז בסוף זה עניין של טרמינולוגיה, אבל כך או כך ברור על מה מדובר ומה צריך המומחה לדעת לעשות.

 

[מיצו]

כן אבל האם ניתן "לכוון מתלה"?

או שמא כל פעולת ה"כיוון" נעשית על מרכיב ה"בולם" של ה"מתלה"?
&nbsp
הרי אנחנו עוסקים פה (או אולי עושקים?) בסמנטיקה של פסיקים, לא? גם אני רוצה להיות קטנוני. נו, מ'כפת לך?

 

[Raffael]

זה תלוי בכמה גורמים

למשל, כמה פעמים ישבת לשתות בירה עם טל שביט.

 

[noy fb 22]

ב 12R שלי, כמו בהרבה אחרים, יש בכל "קצה" 3 אפשרויות כיוונון.

"פרילוד" הקובע את ה"סאג" ושני " דמפינגים" כפי שציין המורה, ריסון אחד לכיווץ של הקפיץ וריסון אחד ל"השתחררות" של הקפיץ. יש כמה מאות קומבינציות אפשריות במקרה שלי והתהליך שעליו ממליץ היצרן, לא מספיק טוב לי.
הזזת הצינורות במשולשים כגון הרמתם, אינה רלוונטית משום שהיא משנה את "זווית הטלסקופים" ביחס לכביש (לא ביחס לשילדה) וה 12Rהוא אולי האחרון שיש בו צורך לשפר את זריזות ההיגוי, אם ב"הרמה" עסקינן. עד 160-170, הוא פונה במהירות המחשבה. כדי לשפר את "מהירות הגילגול" (לתוך הפניה) במידה נוספת ובמהירויות גבוהות יותר, יהיה עלי להחליף ג'אנט קידמי ודיסקים לקארבון. לא שווה את זה כל עוד רוכבים מחוץ למסלול מרוצים.
השפעת שינוי זווית הטלסקופים על פעולת המתלים היא זניחה.
לכן, המומחה אמור לבצע 9 כיוונונים בשלושה מקומות... זהו.

 

[הבנת הנקרא]

איך נפלת למלכודת הזו כמו טירון, איך ...