מישהו היה שם?
רציתי להתייעץ אתכם,אני חושבת בעיקר עם אלו שכבר נשואים,או מחזיקים קשר ארוך.היה לי חבר במשך שנה והיחסים בינינו היו ממש טובים.בחיים לא היתה לי התאמה עם בן אדם כמו שהיתה לי איתו וכנל לגביו.בלי שום קשר גם היתה אהבה מאוד גדולה. הבעייה שהיוותה מעין ענן שחור מעל מערכת היחסים בינינו היא העבודה שבקושי היה לו נסיון עם המין השני.הקשר שלנו הלך ונהיה עם הזמן קשר די מחייב באון טבעי ואני מאמינה שהיינו יכולים להחזיק עד חתונה בסוף. שנינו מאוד מודעים לרגשות שלנו ועל אופי הקשר ואנחנו מדברים על כך המון.היה די ברור שמשהו יהיה חייב להעשות ואת אותו שלב בחיים שאני כבר עברתי(של להכיר ולהתנסות)גם הוא יהיה חייב. נפרדנו. אני שבורה. שמעתי על הרבה סיפורים כאלו,וגם על המון זוגות שחזרו לאחר תקופה מסויימת,אבל ככ קשה לי עם המחשבה שאולי איבדתי אותו,שאולי זה לא ימוצה אף פעם.אני,כמוהו,אמורה להמשיך" הלאה"...להתחיל קשרים חדשים ובקיצור להמשיך לחיות כשבסוף אולי(זה יכול להיות חודשים או יותר) נחזור.מה שככ נורא הוא העובדה שאנחנו עדיין מאוד אוהבים ולכן די ניתקנו את הקשר כי שנינו לא ממש יכולנו לשנות פאזה למעין ידידים. אני מפחדת בעיקר שהזמן פשוט באופן טבעי ישכיח...ושנלך ונתרחק...ואפילו שהיינו יכולים להיות תמיד ביחד,זה הפסיק כי הזמן עושה את שלו...ומסיבה ככ לא פיירית!!! איך אפשר ככה בהיר אחד לעשות קאט,ואז אולי עוד חודשיים פתאום לחשוב על לחזור.איך אפשר בכלל מצד אחד לאהוב ומצד שני ללכת ככ אחרי מה שצריך לעשות,למרות שזה נוגד לחלוטין ברוב המקרים את הרגש? האם יש כאלו שהיו שם? או שיודעים לייעץ לי?אני בת 23 והוא אגב,בן 26.
רציתי להתייעץ אתכם,אני חושבת בעיקר עם אלו שכבר נשואים,או מחזיקים קשר ארוך.היה לי חבר במשך שנה והיחסים בינינו היו ממש טובים.בחיים לא היתה לי התאמה עם בן אדם כמו שהיתה לי איתו וכנל לגביו.בלי שום קשר גם היתה אהבה מאוד גדולה. הבעייה שהיוותה מעין ענן שחור מעל מערכת היחסים בינינו היא העבודה שבקושי היה לו נסיון עם המין השני.הקשר שלנו הלך ונהיה עם הזמן קשר די מחייב באון טבעי ואני מאמינה שהיינו יכולים להחזיק עד חתונה בסוף. שנינו מאוד מודעים לרגשות שלנו ועל אופי הקשר ואנחנו מדברים על כך המון.היה די ברור שמשהו יהיה חייב להעשות ואת אותו שלב בחיים שאני כבר עברתי(של להכיר ולהתנסות)גם הוא יהיה חייב. נפרדנו. אני שבורה. שמעתי על הרבה סיפורים כאלו,וגם על המון זוגות שחזרו לאחר תקופה מסויימת,אבל ככ קשה לי עם המחשבה שאולי איבדתי אותו,שאולי זה לא ימוצה אף פעם.אני,כמוהו,אמורה להמשיך" הלאה"...להתחיל קשרים חדשים ובקיצור להמשיך לחיות כשבסוף אולי(זה יכול להיות חודשים או יותר) נחזור.מה שככ נורא הוא העובדה שאנחנו עדיין מאוד אוהבים ולכן די ניתקנו את הקשר כי שנינו לא ממש יכולנו לשנות פאזה למעין ידידים. אני מפחדת בעיקר שהזמן פשוט באופן טבעי ישכיח...ושנלך ונתרחק...ואפילו שהיינו יכולים להיות תמיד ביחד,זה הפסיק כי הזמן עושה את שלו...ומסיבה ככ לא פיירית!!! איך אפשר ככה בהיר אחד לעשות קאט,ואז אולי עוד חודשיים פתאום לחשוב על לחזור.איך אפשר בכלל מצד אחד לאהוב ומצד שני ללכת ככ אחרי מה שצריך לעשות,למרות שזה נוגד לחלוטין ברוב המקרים את הרגש? האם יש כאלו שהיו שם? או שיודעים לייעץ לי?אני בת 23 והוא אגב,בן 26.