לגבי הרכבת לאילת זה קצת יותר מורכב.
אותה מסילה תשמש גם למטענים וגם לנוסעים, למעט קטע מאד משמעותי בירידה לערבה, שם רכבת הנוסעים תסע במנהרה די ארוכה בעוד רכבת המטען תסע "מסביב" (כבר יש מסילה קיימת שיורדת כמעט עד לערבה).
רכבת המשא לא יכולה להגיע לנמל (שהוא בכל מקרה די קטן) כי יש עיר בדרך וכי אין לו עורף קרקעי לקלוט רכבת, ולכן אם אתה צריך משאיות מהנמל לרכבת, ואחר כך משאיות ממסוף הרכבת במרכז/צפון הארץ ליעדן, אז הרכבת לא תחרותית לנסיעת משאיות כבר כל הדרך עד המרכז בלי כל הפריקה וטעינה האלה. לכן מתוכנן נמל עמוק וגדול מצפון לאילת (נמל התעלה).
לנמל התעלה שאמור לעלות 40 מליארד (כנראה יהיה פי 3) אין הצדקה ללא רכבת המטענים. לרכבת לאילת שאמורה לעלות 40 מליארד (כנראה יהיה פי 3) אין הצדקה ללא נמל התעלה. וזה עוד בלי לדבר על השפעות סביבתיות ואחרות ועל משך עבודה של עשרים שנה לכל אחד מהפרויקטים.
בקיצור, זה עולה כמו המטרו של גוש דן ותורם משמעותית פחות. אם יש כסף לגם וגם, סבבה, אני אשמח לרדת לאילת ברכבת, אבל לשים אחד על חשבון השני זה מגוחך.
מה שהייתי שמח לראות זה רכבת נורמלית לדימונה, מסילה כפולה+הזזת התחנה למרכז העיר, כחלק א' מפרויקט המסילה לאילת שיישאר לשרים הבאים.
השנה חגגו במאלאגה 15 שנה לשלוחת ה AVE מקורדובה, שאורכה, כ 150 ק"מ דומה לאורך הקטע החסר בין צין לאילת. מבחינת הביצוע הקו עובר בהרים עם גשרים ומנהרות שלא מביישות את A1. הדיון על הקו כיום הוא על הצלחתו בצימצום הטיסות הפנימיות, על כניסת מפעילות פרטיות לקו ועל הרחבת הלו"ז חזרה לרמת השירות שקדמה לקורונה. כחלק מההקמה שיקעו גם את הרכבת הפרברית כי ברגע שיש השקעות גדולות בתח"צ מוצאים גם עודף לשיפורים הקטנים . בהשוואה לפרוייקט שעשו פה המסלול בערבה הינו מישורי בעיקרו ומחייב אולי גישרונים מעל נחלים. האתגר הוא במקטע מנאות הכיכר לדימונה ושם אני חושב שעם חיבור ראשוני למסילת צין הקיימת יגיע התאבון לחיבור מהיר יותר.
אני חושב שחשיבה מוגבלת לקנה המידה של ישראל יצרה מצב ששלוחה באורך בינוני הופכת בראשם של המתכננים למסילה הטראנס סיבירית בכבודה ובעצמה.
לדעתי אפשר לחלק את הקמת המסילה לאילת למספר שלבים, וכל שלב יחיש את הרצון הפוליטי להשלים את הפרוייקט:
1 - מסילת אילת - נמה"ת רמון. יתכן שאפשר לכלול במסילה כזו תחנת רכבת בקצה הדרומי של שדה התעופה לשעבר באילת ומנהרה, אולי אפילו חד מסילתית, שתצא את השטח הבנוי ותהפוך למסילה קרקעית עד לנמל הקיים.
2 - מסילת הערבה, נמה"ת רמון - עין בוקק. חיבור מסילתי בין מלונות עין בוקק לנמל תעופה כלשהו זה אינטרס תיירותי ראשון במעלה. לדעתי הקו צריך לעלות לקו המצוקים באזור המכתש הקטן כך שיהיה אופק לחיבורו העתידי לערד ולמסילה המתוכננת אליה. תחנת "עין בוקק" תצטרך להיות על המצוק עם חיבור פניקולר לאתר עצמו, פתרון שיתאים גם לתחנה מעל טבריה. רוב המסלול מישורי ויתכן שיהיה אןפק מסויים לשרת מטענים מהערבה לאילת. את המסילה הזו צריך לבנות בסטנדרט גבוה בהכנה ליום שתהיה חלק מקו מהיר וישיר. מסילההכפולה ל 250 קמ"ש עם קטעי ריבוע מדי פעם כדי לאפשר לרכבות מטען לצאת למסילות האיטיות ולפנות את הדרך לרכבות המהירות. מאפיין כזה קיים בקווים מהירים רבים המאפשרים גם תנועת מטען.
3 - חיבור מסילת צין הקיימת למסילת הערבה. יאפשר חיבור נוסעים ברמה נמוכה למרכז וכן שינוע מטענים מהרשת הראשית לאילת. עם הקישור החלקי יגיע התאבון
4 - חיבור נאות הכיכר / תמר - דימונה. הפרוייקט הגדול והיקר בקו. צומת מסילתית במפגש עם מסילת הערבה כדי לחבר את עין בוקק למסילה לכיוון דימונה, ב"ש והמרכז. החיבור המהיר שיאפשר לרכבות מהירות לצאת מבאר שבע צפון או "עוקף באר שבע" לדימונה, לערבה ולאילת. מסמר הזהב בגירסה הישראלית הקטנטנה למסילה הטראנס קונטננטאלית שחיברה את חופי אוקינוס השקט לחופי האוקינוס האטלנטי בארה"ב.
שיטת הסלאמי יכולה להצליח יותר משיטת הפרוייקט הענק שנדחה ונדחה כבר משנות השישים. ככל שחלקי הפרוייקט יצליחו יותר כך ההגיון בהשלמתו יגבר.