עד השמים וחזרה
New member
מיקי מאוס...
בתוך כל הבלאגן הזה שאנחנו נמצאים בו עכשיו, אתה יושב פה ומקרין לי מצגת שנפתחת במיקי מאוס כחול של happy one year . מצגת שמטרתה לחגוג את השנה שאנחנו יחד. מלא תמונות שלנו יחד, מלא תמונות שלנו עם הילדים, מלא תמונות מימים שמחים ומאושרים יותר. עד שהגענו לתמונה שהיתה לא הגיונית בעליל (משהו עם בלונים מתעופפים באויר) ואז התעוררתי. לקח לי שנייה להבין אם זה היה חלום או מציאות. כ"כ מוחשי. בעצם גם החלום שבו אני נוסעת עד אליך רק להציץ בך לשנייה ובורחת ואתה רודף אחרי ואני מתיישבת ובוכה ואז אתה מגיע אלי ומתיישב לידי ומנגב לי את הדמעות ושואל אותי "למה את בורחת אהובתי?" היה לא פחות מוחשי... גם לשינה לא יכולה לברוח? גם לשם אתה מגיע? איך קרה שהבית שלי שכ"כ אוהבת הפך להיות המקום שבו הכי קשה לי להיות עכשיו? איך חברה חדשה ומקסימה שלי אמרה לי :"מיליון סינים לא טועים..." ולא מזלזלת לשנייה בסינים ובטוחה שיבוא הרגע ואפילו אבין למה הם התכוונו כשאמרו שהזמן מרפא, אבל רבאק מה בינתיים? בינתיים פיצול אישיות. פיצול אישיות שלא היה מבייש שום מאושפז בכפייה! המחשבות מתהפכות 500 פעם ביום. הגיונית נורא, ובטוחה ושורדת ושנייה וחצי אחרי זה - עומדת מול הדלת של העבודה ורק רוצה שתיכנס ואני ארוץ אליך ונתחבק ונבכה משהו בסיגנון הסרטים הערביים (רק בלי הדקלים והשקיעה ברקע...). טירוף. ולא אל תגידו לי ששפר מזלי לאהוב ויש כאלה שהיו מאושרים להיות במקומי. רוצה לאהוב פעם אחת ולתמיד. מי צריך את כל הבאמצע? מי צריך לאהוב אם זה נגמר ומותיר אותי מין אישה עצובה ושבורה ופאטית? הייתי מסתדרת גם בלי זה!!! ולא. אל תגידו לי שהכל לטובה והרי אני יודעת שלא הייתי יכולה להיות מאושרת איתו ושאמצא לי מישהו שרוצה את אותם דברים כמוני, אל תגידו לי את זה כי אם אתם זוכרים זה אני אמרתי לעצמי וכל הזכויות שמורות למערכת... אז כן, אמרתי, ועדיין ברגעי השפיות אומרת. אז מה? זה מונע ממני לבהות בטלפון כאילו אני אורי גלר ואם אעשה לו עיניים אז הוא יצלצל? לא זה לא. זה מונע ממני להסתובב פה בבית כמו סהרורית ולשאול את עצמי :"איך הוא לא מת? איך הוא לא מטפס על הקירות? איך הוא מוותר עלי? איך הוא לא מבין? איך הוא לא קולט שאין אף אחת בעולם שתאהב אותו כמוני? לא זה לא! זה רק מהון להון הצליח לעשות רושם לא חיובי במיוחד על השכן החדש שלי שמסכן כבר שבועיים שומע מהדירה שלי את אותו שיר (אפילו ששריפות של סקעת) שמתנגן פה בקולי קולות מלווה בבכי כאילו אני שוחטת פה כבשים... ואתה... אתה תצטרך לעשות הרבה יותר מאשר לשלוח לי הודעה "תפתחי גלג"צ"... אז מה אם היה את השיר i want to know what love is, i want you to show me... דבר ראשון - אתה קקר שבכלל שלחת הודעה. ודבר שני - אם אתה באמת רוצה שאראה לך - אז איפה אתה? וזה ידידיי החדשים, גם אם אצטרך לעשות בזחילה, על גחוני, כשאני חצי מתה - לא מוותרת!!! לא מוותרת לו הפעם. לא אתן לו את easy way גם אם זה יהיה הדבר האחרון שאעשה. הוא יתאמץ בכדי לזכות בי בחזרה כי אחרת אני אמצא את עצמי באותו מקום בעוד X זמן, וזה באמת הדבר האחרון שרוצה...
בתוך כל הבלאגן הזה שאנחנו נמצאים בו עכשיו, אתה יושב פה ומקרין לי מצגת שנפתחת במיקי מאוס כחול של happy one year . מצגת שמטרתה לחגוג את השנה שאנחנו יחד. מלא תמונות שלנו יחד, מלא תמונות שלנו עם הילדים, מלא תמונות מימים שמחים ומאושרים יותר. עד שהגענו לתמונה שהיתה לא הגיונית בעליל (משהו עם בלונים מתעופפים באויר) ואז התעוררתי. לקח לי שנייה להבין אם זה היה חלום או מציאות. כ"כ מוחשי. בעצם גם החלום שבו אני נוסעת עד אליך רק להציץ בך לשנייה ובורחת ואתה רודף אחרי ואני מתיישבת ובוכה ואז אתה מגיע אלי ומתיישב לידי ומנגב לי את הדמעות ושואל אותי "למה את בורחת אהובתי?" היה לא פחות מוחשי... גם לשינה לא יכולה לברוח? גם לשם אתה מגיע? איך קרה שהבית שלי שכ"כ אוהבת הפך להיות המקום שבו הכי קשה לי להיות עכשיו? איך חברה חדשה ומקסימה שלי אמרה לי :"מיליון סינים לא טועים..." ולא מזלזלת לשנייה בסינים ובטוחה שיבוא הרגע ואפילו אבין למה הם התכוונו כשאמרו שהזמן מרפא, אבל רבאק מה בינתיים? בינתיים פיצול אישיות. פיצול אישיות שלא היה מבייש שום מאושפז בכפייה! המחשבות מתהפכות 500 פעם ביום. הגיונית נורא, ובטוחה ושורדת ושנייה וחצי אחרי זה - עומדת מול הדלת של העבודה ורק רוצה שתיכנס ואני ארוץ אליך ונתחבק ונבכה משהו בסיגנון הסרטים הערביים (רק בלי הדקלים והשקיעה ברקע...). טירוף. ולא אל תגידו לי ששפר מזלי לאהוב ויש כאלה שהיו מאושרים להיות במקומי. רוצה לאהוב פעם אחת ולתמיד. מי צריך את כל הבאמצע? מי צריך לאהוב אם זה נגמר ומותיר אותי מין אישה עצובה ושבורה ופאטית? הייתי מסתדרת גם בלי זה!!! ולא. אל תגידו לי שהכל לטובה והרי אני יודעת שלא הייתי יכולה להיות מאושרת איתו ושאמצא לי מישהו שרוצה את אותם דברים כמוני, אל תגידו לי את זה כי אם אתם זוכרים זה אני אמרתי לעצמי וכל הזכויות שמורות למערכת... אז כן, אמרתי, ועדיין ברגעי השפיות אומרת. אז מה? זה מונע ממני לבהות בטלפון כאילו אני אורי גלר ואם אעשה לו עיניים אז הוא יצלצל? לא זה לא. זה מונע ממני להסתובב פה בבית כמו סהרורית ולשאול את עצמי :"איך הוא לא מת? איך הוא לא מטפס על הקירות? איך הוא מוותר עלי? איך הוא לא מבין? איך הוא לא קולט שאין אף אחת בעולם שתאהב אותו כמוני? לא זה לא! זה רק מהון להון הצליח לעשות רושם לא חיובי במיוחד על השכן החדש שלי שמסכן כבר שבועיים שומע מהדירה שלי את אותו שיר (אפילו ששריפות של סקעת) שמתנגן פה בקולי קולות מלווה בבכי כאילו אני שוחטת פה כבשים... ואתה... אתה תצטרך לעשות הרבה יותר מאשר לשלוח לי הודעה "תפתחי גלג"צ"... אז מה אם היה את השיר i want to know what love is, i want you to show me... דבר ראשון - אתה קקר שבכלל שלחת הודעה. ודבר שני - אם אתה באמת רוצה שאראה לך - אז איפה אתה? וזה ידידיי החדשים, גם אם אצטרך לעשות בזחילה, על גחוני, כשאני חצי מתה - לא מוותרת!!! לא מוותרת לו הפעם. לא אתן לו את easy way גם אם זה יהיה הדבר האחרון שאעשה. הוא יתאמץ בכדי לזכות בי בחזרה כי אחרת אני אמצא את עצמי באותו מקום בעוד X זמן, וזה באמת הדבר האחרון שרוצה...