מיסתכל במראה

מיסתכל במראה

ויודע , אני אחר . אני שונה . אני שונה מהאלון שהייתי ליפני שנה . כל יום מישתנה מחדש . כל יום ההיסתבכות נימשכת . אני מנסה לפשט את עצמי . אבל זה לא הולך . כל יום שאני מיתעורר . לא משנה אם זה בוקר או לילה . אני בתוך לולאה אינסופית . תקוע בתוך רקורסיה שאין לה סוף . לא רואה את נוסחת העצירה בסוף . אנשי הפורום הפשוט לא יבינו את המונחים שאני זורק כאן . אני הדנסאי תוכנה דפוק . הנדסאי תוכנה עצלן . היש שילוב גרוע יותר מזה ? ---- אין לי חיים . אני כמו יוסף בגיל 17 . גאון בתיאוריה . אפס במעשה . תכל``ס , אני לא יודע כלום על החיים . כלום ! כי לא חייתי מעולם חיים חברתיים . --- אני כבר לא מיסתכל במראה . אני ניסחף ורושם כאן הכל . כאילו זה יומני האישי . -- אז אולי אכתוב ביומן שלי . אולי אפתח מיסמך חדש . אולי אכתוב ביומן מחברתי . אני כבר רגיל להקליד . מה יהיה הסוף איתי ? ... ... --- ...
 
למעלה