מצד שני יש איתם הרבה רגעים קומיים..
א-לראות את הבודקים סובלים בזמן שהם בודקים אותם היה מבדר תמיד. ב-הניגרים משום מה לא מסתדרים עם מדרגות נעות...בטרמינל 1 הם היו נופלים לנו שם בשער C עד שיום אחד מנהל תורן התרגז וסגר אותן עד הטיסה שלהם... ג-מי שעבד בטרמינל 1 זוכר כמובן שבשעות רגועות רק שער 3 היה פתוח באזור הטיסות היוצאות.הניגרים היו טסים הרבה פעמים אז בשבת בבוקר,זמן מת לחלוטין,ועוד בחורף.בגלל הריח הבלתי נסבל שלהם , ובגלל שבטרמינל 1 האולמות היו קטנים פי כמה מהנוכחיים (שיש בהם חלל עצום לעומת טרמינל 1 שם הייתה תקרה כמעט בגובה רגיל) נאלצו הבודקים יום אחד לפתוח את שער 1 (מגזר D) שמעולם לא נפתח ושערים נוספים כי אי אפשר היה להסתובב בטרמינל... ד-הנשים הניגריות לא ממש הסתדרו עם השירותים,ככה לפחות ע"פ מה שאמרו לי הבנות שהיו עושות סריקת שירותים אחריהן.... ה-יש לי חבר שעובד במז"מ עד היום שיום אחד שנה שעברה קשקש בריבוע עם איזה ניגרי נחמד,שכ"כ אהב אותו עד שחיבק אותו.להלן תגובת החבר אח"כ: "אני מרגיש מלוכלך ומחולל...גם המקלחת אח"כ בבית לא הורידה ממני את הרגשת הסחי"....