TOMA המקורית
New member
מין יום שכזה....../images/Emo7.gif
טוב, היום זה אחד מאותם הימים שהכל נראה שחור. H שלי קם מרגל שמאל . המשיך ברגל שמאל בבית הספר. היה עצבני כל היום, כעס, צעק , הפך שולחן וחצי מהיום ישב בחוץ על הספה וקרא ספרים במקום להיות בשיעור. כשבאתי לאסוף אותו היה עצוב כמעט בוכה , אמר לי שהוא שונא את עצמו ומתבייש בהתנהגות שלו והוא בכלל לא מבין למה הרגיש כל כך רע לאורך כל היום. אמר שרק רצה כבר ללכת הביתה שאחבק אותו וזהו. כמעט בכיתי. גם עכשיו אני כמעט בוכה. מזל שיש לו מחנכת מדהימה , שמבינה את הקושי וזורמת איתו , לא משפילה, לא כועסת , נותנת לו תמיכה וחיבוק והבנה. כמובן שכל היום הולך עקום , מצבי רוח עולים ויורדים. עוד מעט הוא הולך לחבר ואני ממש חרדה לאיך שהדברים יתנהלו שם. הבעיה שזאת כבר לא פעם ראשונה. כבר יותר משבועיים אני שמה לב שיש לו דפוסי התנהגות מדאיגים , דכאונות , עצבות, עצבנות, חוסר שליטה. דווקא כשהוא תחת ריטלין זה הכי גרוע. שלא לדבר על פרפקציוניזם אובססיבי , חרדות מכישלון ועוד המון בעיות רגשיות שרק הולכות ומתעצמות. וללא ריטלין הוא פשוט לא מפסיק לזוז ולדבר ואני לא עומדת בזה , פשוט מקבלת כאב ראש, לא יכולה לעשות שום דבר בבית פרט ללהתייחס אליו כל דקה. לפני חצי שעה כבר לא יכולתי , צעקתי עליו ואמרתי לו שהוא מתנהג כמו משוגע , ועכשיו אני רוצה להרביץ לעצמי ולתלוש לעצמי את הלשון. אני מנסה דחוף לקבוע תור עם פסיכיאטר , הבעיה שאותו אחד שאני רוצה אותו עמוס לגמרי, יש תורים רק לעוד 4 חודשים, כבר הפכתי את כל העולם בחיפוש אחרי פרוטקציה כלשהי. דיברתי עם המרפאה בעיסוק שמכירה את הילד מצויין והיא גם אשת מקצועה מעולה , והיא אמרה שאולי כדאי להפסיק את הריטלין, אבל איך להפסיק, איך? הוא לא יחזיק מעמד אפילו שעתיים בכיתה. היא גם אמרה לי שבמצב כזה לפעמים מומלץ להחליף את הריטלין ברספידל. מה רספידל עושה? אוי, אין לי כוח יותר. מרגישה תקועה. כמה שאני משקיעה בילד , אהבה, זמן, כסף, מאמץ, למידה, הקשבה - הכל רק הולך ומסתבך.....
טוב, היום זה אחד מאותם הימים שהכל נראה שחור. H שלי קם מרגל שמאל . המשיך ברגל שמאל בבית הספר. היה עצבני כל היום, כעס, צעק , הפך שולחן וחצי מהיום ישב בחוץ על הספה וקרא ספרים במקום להיות בשיעור. כשבאתי לאסוף אותו היה עצוב כמעט בוכה , אמר לי שהוא שונא את עצמו ומתבייש בהתנהגות שלו והוא בכלל לא מבין למה הרגיש כל כך רע לאורך כל היום. אמר שרק רצה כבר ללכת הביתה שאחבק אותו וזהו. כמעט בכיתי. גם עכשיו אני כמעט בוכה. מזל שיש לו מחנכת מדהימה , שמבינה את הקושי וזורמת איתו , לא משפילה, לא כועסת , נותנת לו תמיכה וחיבוק והבנה. כמובן שכל היום הולך עקום , מצבי רוח עולים ויורדים. עוד מעט הוא הולך לחבר ואני ממש חרדה לאיך שהדברים יתנהלו שם. הבעיה שזאת כבר לא פעם ראשונה. כבר יותר משבועיים אני שמה לב שיש לו דפוסי התנהגות מדאיגים , דכאונות , עצבות, עצבנות, חוסר שליטה. דווקא כשהוא תחת ריטלין זה הכי גרוע. שלא לדבר על פרפקציוניזם אובססיבי , חרדות מכישלון ועוד המון בעיות רגשיות שרק הולכות ומתעצמות. וללא ריטלין הוא פשוט לא מפסיק לזוז ולדבר ואני לא עומדת בזה , פשוט מקבלת כאב ראש, לא יכולה לעשות שום דבר בבית פרט ללהתייחס אליו כל דקה. לפני חצי שעה כבר לא יכולתי , צעקתי עליו ואמרתי לו שהוא מתנהג כמו משוגע , ועכשיו אני רוצה להרביץ לעצמי ולתלוש לעצמי את הלשון. אני מנסה דחוף לקבוע תור עם פסיכיאטר , הבעיה שאותו אחד שאני רוצה אותו עמוס לגמרי, יש תורים רק לעוד 4 חודשים, כבר הפכתי את כל העולם בחיפוש אחרי פרוטקציה כלשהי. דיברתי עם המרפאה בעיסוק שמכירה את הילד מצויין והיא גם אשת מקצועה מעולה , והיא אמרה שאולי כדאי להפסיק את הריטלין, אבל איך להפסיק, איך? הוא לא יחזיק מעמד אפילו שעתיים בכיתה. היא גם אמרה לי שבמצב כזה לפעמים מומלץ להחליף את הריטלין ברספידל. מה רספידל עושה? אוי, אין לי כוח יותר. מרגישה תקועה. כמה שאני משקיעה בילד , אהבה, זמן, כסף, מאמץ, למידה, הקשבה - הכל רק הולך ומסתבך.....