בעיקר שואלת
New member
מין וגישה שירותית
שלום לכולם, בתור חדשה כאן,רציתי לשתף את הפורום בגישה מסויימת שאני נוהגת על פיה ולשאול האם היא נפוצה גם אצל נשים אחרות. המדובר בגישה שלי למין. אני קוראת לה "הגישה השֵירוּתית" (מלשון שֵרוּת). העיקרון המנחה אותי בעת קיום יחסי מין, הוא להיות קשובה ונענית ביותר לגבר, לרצונותיו ופעולותיו ולשתף איתו פעולה (גם באופן אקטיבי) בצורה מלאה עד כמה שניתן. אני חייבת לציין שאין זה אומר שאסכין לכל בקשה כמו סאדו, ביזאר, אלימות או כל פעילות אחרת (שאינה מקובלת עלי), אבל במסגרת הפעילות המקובלת, אלך על פי "תכתיביו" ורצונותיו באופן שלם ומלא (גם באקטים שאינם חביבים עלי במיוחד-כמובן רק אלו שאינם מעוררים אצלי התנגדות חד-משמעית). אפשר לומר באופן די גורף, שאני מעדיפה שהגבר יהיה זה היוזם והמוביל את כל המהלכים, אם כי,כפי שכבר ציינתי, איני פסיבית. בנוסף, קשה לי לקבל "להסכין" לפעילות מינית שבה אני הנהנית העיקרית, זה מפריע לי. אולי משום כך, הפעילות שאני הכי אוהבת היא חדירה, והיא חשובה לי יותר אפילו מהגעה שלי לאורגזמה. ההסבר היחיד שאני יכולה לחשוב עליו הוא, שלפחות בקטע החדירה אני יודעת שגם הגבר חווה הנאה, ולכן מבחינה נפשית קל לי יותר להתענג יחד איתו, מאשר בלעדיו. קיימת מבחינתי גם "רתיעה" כלשהי מפני העלאת בקשה או העדפה בפני הגבר, וכבר קרו לי מקרים שבהם הייתי קרובה מאוד מאוד לאורגזמה (ממש אוטוטו) והגבר שלא חש בזה הפסיק את פעילותו "המבורכת" ואני לא אמרתי כלום. אקדים ואומר כי אני אשה דעתנית, וההתנהגות הנ"ל אינה אופיינית לתחומים אחרים. הייתי מבקשת לדעת, האם הגישה הזאת היא ייחודית? נדירה? אשמח לתגובות.
זו שבעיקר שואלת
שלום לכולם, בתור חדשה כאן,רציתי לשתף את הפורום בגישה מסויימת שאני נוהגת על פיה ולשאול האם היא נפוצה גם אצל נשים אחרות. המדובר בגישה שלי למין. אני קוראת לה "הגישה השֵירוּתית" (מלשון שֵרוּת). העיקרון המנחה אותי בעת קיום יחסי מין, הוא להיות קשובה ונענית ביותר לגבר, לרצונותיו ופעולותיו ולשתף איתו פעולה (גם באופן אקטיבי) בצורה מלאה עד כמה שניתן. אני חייבת לציין שאין זה אומר שאסכין לכל בקשה כמו סאדו, ביזאר, אלימות או כל פעילות אחרת (שאינה מקובלת עלי), אבל במסגרת הפעילות המקובלת, אלך על פי "תכתיביו" ורצונותיו באופן שלם ומלא (גם באקטים שאינם חביבים עלי במיוחד-כמובן רק אלו שאינם מעוררים אצלי התנגדות חד-משמעית). אפשר לומר באופן די גורף, שאני מעדיפה שהגבר יהיה זה היוזם והמוביל את כל המהלכים, אם כי,כפי שכבר ציינתי, איני פסיבית. בנוסף, קשה לי לקבל "להסכין" לפעילות מינית שבה אני הנהנית העיקרית, זה מפריע לי. אולי משום כך, הפעילות שאני הכי אוהבת היא חדירה, והיא חשובה לי יותר אפילו מהגעה שלי לאורגזמה. ההסבר היחיד שאני יכולה לחשוב עליו הוא, שלפחות בקטע החדירה אני יודעת שגם הגבר חווה הנאה, ולכן מבחינה נפשית קל לי יותר להתענג יחד איתו, מאשר בלעדיו. קיימת מבחינתי גם "רתיעה" כלשהי מפני העלאת בקשה או העדפה בפני הגבר, וכבר קרו לי מקרים שבהם הייתי קרובה מאוד מאוד לאורגזמה (ממש אוטוטו) והגבר שלא חש בזה הפסיק את פעילותו "המבורכת" ואני לא אמרתי כלום. אקדים ואומר כי אני אשה דעתנית, וההתנהגות הנ"ל אינה אופיינית לתחומים אחרים. הייתי מבקשת לדעת, האם הגישה הזאת היא ייחודית? נדירה? אשמח לתגובות.
