ואהבת לרעך כמוך
יש גם ביהדות עיסוק בשאלה של מה זה "ואהבת את השם אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך". מצווה לאהוב, מפורט גם באיזה כלים ובאיזה מצבים, ועדיין יש הרבה מקום לדרך האישית. כתוב גם "את משנאייך אשנא" וגם זו צורה של אהבה מסויימת. מבחינתי הכמוך של "ואהבת לרעך כמוך" הוא העיקר, כי אי אפשר לתת לאחר את מה שאין לי. לא טענתי כי ביהדות אין עיסוק בנושא, אלא כי אין הגדרה חד משמעית. גם לא טענתי כי ביהדות אין חוקים, אבל גם ביהדות אפשר למצוא את "עת לעשות להשם הפרו תורתך", גם עם הפרשנות המתירנית של הפסוק. היפה בעיני הוא הריבוי והאחדות הגרים בכפיפה אחת.