מין ארוס ואהבה

ינוקא1

New member
לא קראתי הכל

אבל ממה שקראתי - בנוגע לקישור הראשון "ההיפך מאהבה" - אני חושב שכן יש באהבה אמיתית איזשהו מימד של מחויבות ושל ברית. יש עוצמות רגשיות והן יוצרות גם אהבה וגם קינאה - כאשר האהבה מתקלקלת. הזוהר אף מפליג ואומר "כל מאן דרחים ולא קשיר עימיה קינאה , לאו רחימותיה רחימותא" - כל מי שאוהב ולא קשורה עם האהבה קינאה , אין אהבתו אהבה ! העוצמות הרגשיות זו הברכה שבאהבה וגם הקללה שבאהבה. צריך ללמוד לאזן אותן נכון ולשמור על כלי האהבה (שהוא השלום) שלא יתקלקל. אם אין עוצמות רגשיות באהבה , זאת אומרת שלא אכפת לי מכלום. וזו לא אהבה. בקשר לקישור השני שהבאת - הגישה של הרב גפני הביאה אותו למקומות לא טובים במיוחד. . . אני חושב שיש הרבה הרבה חוכמה בגישה היהודית המסורתית שבה יש יצירת משחק של ריחוק וקירוב , יצירת "אסור ומותר" , לשחק עם העוצמות הרגשיות ולא "לגמור מהר" (תרתי משמע). הגישות בסגנון הזה של גפני (שלמרות כל הציטוטים שלו אינן יהדות אלא שבתאות) הן לדעתי הגישות שמחסלות את האהבה במהירות הכי גדולה.
 

ינוקא1

New member
אגב ,

ה"הדרכה" שלי קצת מתנגדת לאמירה "שאין אהבה בלי קנאה" ואומרים לי שככל שמתעלים רוחנית אפשר להגיע לאהבה שאינה תלויה בדבר.
 

doingood

New member
מסכים לגבי הבלבול שבין ארוס לאהבה

הדברים של גפני הם לגבי ארוס ולא לגבי אהבה. קשה לעמוד על הגדרה מדוייקת לאהבה, והיהדות גם להבנתי לא מנסה. בראיה סינית, איפה שיש אהבה לא צריך חוקים (בתרגום חופשי מהטאו טה צ'ינג). לי אישית אין דעה מוצקה לכאן או לכאן, עדיין בשלבי החקירה.
 

doingood

New member
תיקון - בראיה דאואיסטית

כנראה שקונפוציוס היה חושב אחרת.
 

ינוקא1

New member
הייתי במילואים אז קצת התעכבתי

ביהדות כמובן יש הרבה על העניין הזה. בגדול , לפני חטא אדם הראשון האהבה היתה "טהורה" ונקיה. לאחר חטא אדם הראשון , נוסף "שותף" שלישי לאדם ולחווה - הנחש. הוא זה שמקלקל את האהבה. לכן גם במקום שיש אהבה צריך חוקים. דווקא כלי שמכיל יין יקר צריך הרבה שמירה כדי שלא יתקלקל.
 

doingood

New member
ואהבת לרעך כמוך

יש גם ביהדות עיסוק בשאלה של מה זה "ואהבת את השם אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך". מצווה לאהוב, מפורט גם באיזה כלים ובאיזה מצבים, ועדיין יש הרבה מקום לדרך האישית. כתוב גם "את משנאייך אשנא" וגם זו צורה של אהבה מסויימת. מבחינתי הכמוך של "ואהבת לרעך כמוך" הוא העיקר, כי אי אפשר לתת לאחר את מה שאין לי. לא טענתי כי ביהדות אין עיסוק בנושא, אלא כי אין הגדרה חד משמעית. גם לא טענתי כי ביהדות אין חוקים, אבל גם ביהדות אפשר למצוא את "עת לעשות להשם הפרו תורתך", גם עם הפרשנות המתירנית של הפסוק. היפה בעיני הוא הריבוי והאחדות הגרים בכפיפה אחת.
 

ינוקא1

New member
זה נכון

ואני חושב שבכל הדברים הללו העיקר זו הדרך האישית , והפרשנויות השונות יכולות רק לתת איזושהיא "השראה". עם זאת , כדי שתהיה דרך אישית , צריך לשאוף ל"ניקיון". כי בנוסף לסוגי האהבה שהזכרת יש גם את האהבה של הדייג שאוהב דגים , שהוא בעצם לא אוהב אותם באמת אלא בעיקר אוהב את עצמו . . . אבל ככל שאנחנו מתנקים יותר מהאינטרסנטיות ומהאחיזה של ה"נפרדות" והחומר שנמצאת בנו (זה בעצם הנחש) , אנחנו מגיעים לאהבה אמיתית. עם זאת דווקא באהבה שבין איש לאישה , אחיזת החומר קיימת ונמצאת כחלק מהעניין. אי אפשר גם בלי זה. לכן צריך ללכת באיזון נכון בין זה לזה פעם לרחק ופעם לקרב וכך אפשר להגיע אליה באמת.
 
קנאה ....לא בהכרח, נאגרת בצ'קרות תחתונות...

מנסיוני אנשים נוטים לצבור זכרונות קרמתים של קנאה באיזור הקרוב לאיזור האגו.. צ' לב, סולר...וחסימת הגרון, ניסיתי לעמוד על הקשר בין הקטעים שצרפת, לא ממש מצאתי את המכנה ואת הקשר לצ'קרות אבל כן...אני חושבת שאהבה ..המילה העברית אהבה מעניינת** בכך שאותה מילה מתייחסת לאהבת הבורא לאהבת אם לילד/ אהבה הורית... אהבה אפלטונית (שמתברר שאינה מתקיימת בין גבר לאישה לפי חשיבתם האפלתונית..כי נשים..פשוט טיפשות מידי לאהוב.... "כדאי לציין שאהבה לנשים לא נחשבה ביוון העתיקה לאהבה אפלטונית, שיש בה רגש ותבונה, משום שנשים לא נחשבו לחכמות יותר מילדים קטנים.") אהבת גבר לאישה אהבת בשרים אהבה בין אנוש לבעל חי (נאמר כלב) אהבה לחומר ..הקיצר הבנתם...ברור שלא כולם קשורים בארוס ובקנאה ויש מי שיראה בארוס ובקנאה תבלין...(לא אני,אך, למשל בצטוט שינוקא הביא מהזוהר) בעיני אהבה היא לא שם עצם כי אם פועל ומרגע שכך הרי שלצד ראייתה כמתנה כסוג של יש קיים..שניתן לשתות מצופו..היא אף מצווה ומטלה וכורח, ואחריות.. העניין שהיא גם התבלין ואקנח במימרה המפורסמת: GOD IS LOVE ופורים שמח
**אגבלא רק בעברית
 
למעלה