מים ואהבה

מים ואהבה

כמו מים שנמזגים למיכל,
ממלאים אותו עד גדותיו
גולשים ופורצים להם דרך.

"אני אוהבת אותך"
לחשתי לך
כשרגשותיי עלו על גדותיי
והציפו את כולי.
המילים בעבעו מתוכי
ונמהלו ברסיסי מים
שנקוו בזוויות עיניי...

ואולי זו לא הייתה אהבה ?
כי לפתע הכלי התרוקן...
בתחתיתו נשארה עוד טיפת לחלוחית
להרטיב שפתיים יבשות
אך לא להרוות את צמאוננו...
 
וואוו...

איזו תשלובת קסומה של מילים...
כמה רגש...
וכאב...

הרעדת לי את הבטן...

ויכול להיות שזו היתה אהבה פשוט היו חורים בכוס?

כתבת נפלא ועם כל כך הרבה רגש...
 
עכשיו הבנתי...

קודם כל תודה!


אם אמשיך את האנלוגיה...

הכלי היה שלם אבל עדין,
רגיש למילים ומעשים
קימוט פה, מעיכה שם,
סדק קטנטן נוצר
מחכה לבאות
הבנה וקבלה יאחו את זה הגביע
הקנטה ולגלוג יפערו בו בקיע

ועוד אחד
ועוד אחד
ועוד אחד
 
למעלה