"הבעיה היא ב..."
לא משנה לאיזה מחשבות או מלים המתח יהפוך, הוא עדיין מתח.
בא לי שתגלי את מי שאת מעבר לכל המחשבות האלה.
בא לי שתגלי שיש שם מישהו.
שהלב יבחין בעצמו.
ושתגלי שלמישהו הזה נמאס מכל המחשבות האלה.
ומכל המאבק הזה עם העולם ועם המחשבות.
ושכל הקליפות האלה הן חסרות משמעות כבר.
ושאת יכולה להשיל אותן ולהניח למחשבות ללעוס ולבלוס.
אצל חלק מאיתנו מתפתח ממש יצור מחשבתי תובעני, וירטואלי כזה, שעסוק כל הזמן בנסיון לפתור דברים או להבין או משהו אחר כלשהו. כאשר מתעוררים לנוכחותו ומניחים לו להיות, נעשים חופשיים.
אכן, האדוויטה מסוכנת, כמו כל דבר אחר תחת השמש. הכל תלוי באופן השימוש. אם מישהו מוזן במלים היפות והצלולות ביותר בעולם, אין פירוש הדבר אלא שהן רצות בתוכו עכשיו.
אני שמח שמצאת לך כמה מחשבות מרגיעות, מצלילות, כגון "אין אני" או וואטאבר. אני ממליץ על שימוש בהן לעצמך, ממש כמו בגונג נעים, אך בבקשה, אל תעלי על דעתך לרגע שזאת האמת או שזה נכון, ש"אין אני" או משהו כזה (או ש"יש אני" או ש"סוסים לוהטים" או ש"עגבניות מעופפות", וואטאבר).