מילים, מילים...

מילים, מילים...

ג´ונגלר יקר, אי אפשר שלא להגיב על רשימתך היפה: מילים מילים (שנמצאת עכשיו בדף קודם). הדגמת כל כך יפה, איך שהמילים יכולות להיות מסכות שמסתתרים מאחוריהן כאשר רוצים לברוח מלקיחת אחריות. על הדרך של נקיון השפה כדרך ליחסי אנוש טובים מדברים סוציולוגים ופסיכולוגים (בלי DOUBLE BIND וכדומה). על נקיון השפה כדרך להבנה פילוסופית דיברו בחוג הוינאי, דיבר ויטגנשטיין. אך הדיבור על נקיון השפה הוא עתיק יומין, "נצור לשונך מרע ושפתיך מדבר מרמה, סור מרע ועשה טוב" (תהילים ל"ד, י"ג). שים לב, שנצירת הלשון מרע וממרמה קודמת לסור מרע ועשה טוב. היות שהמחשבה והדיבור קודמים למעשה, אם המחשבה והדיבור נקיים אז המעשה שנולד מהם הוא מעשה טוב. ההלכה היהודית מקפידה מאד על שמירת הלשון (להתרחק מדבר שקר, להמנע מלשון הרע ומרכילות, לקיים כל הבטחה וכל נדר). לדעתי, אי אפשר בכלל לחשוב על התפתחות פנימית, מבלי לשים לב לשמירת הלשון. בייחוד לכך שהפה והלב יהיו שווים (הניגוד לכך הוא: אחד בלב ואחד בפה). שהאדם ישאף לכך שכל מלה שיוצאת מפיו, או מעטו, או ממחשבו תייצג אותו במאה אחוז ושהוא יהיה אחראי לה במאה אחוז. ככל שהאדם מצליח יותר לאחד את מחשבותיו עם דיבוריו ועם מעשיו, כך יותר הוא מתקדם בהתפתחותו הרוחנית. בברכה לאחדות בתוכינו, פרי מגדים
 
נאה דרשת, פרי מגדים

ואפשר רק להוסיף ציטוט "you become what you think about" ואפרופו הסדר: קודם המחשבה -שבה צריך להזהר, אבל עוד איכשהו הפיכה, אחר כך הדיבור - שמחייב משנה זהירות כי לפעמים עושים נזק בעצם האמירה, ולבסוף המעשה שבו הזהירות הגדולה ביותר הנדרשת, מעצם היותו לעיתים בלתי הפיך.
 
למעלה