מילים...מילים...

[ד ו ל ה]

מילים...מילים...

זרעי קיץ נישאים ברוח מעירים זכרונות מעוררים ערגונות... סתם כי שמעתי את זה עכשיו וזה העיר בי זכרונות...

דולה (בגעגוע)

 

[maof]

בבקשה דולה ../images/Emo141.gif

אדם צובר זכרונות כמו נמלים בחדשי הקיץ. בחדשי הקיץ כמו חגב בעת הקיץ - ויש שאדם שר. מעוף

 

[ד ו ל ה]

../images/Emo140.gif

וזכרונות פתאם עולים בי על אהבה שנגמרה מה שעבר איך שאהבנו איך שהיה לנו שמח עצוב ונגמר....... (קובי אוז)

 

[maof]

../images/Emo140.gif ../images/Emo13.gif

פעם היה לנו טוב ועכשיו זה נגמר פעם נהנו לחשוב שהיום יש אין מחר פעם לחשת לי משפט שאותו אני לא אשכח "אתה תמיד שלי ולאחרת אותך אני לא אשלך, לעולמים" (ליאור נרקיס) מעוף

 

[malka3]

פתאום נעלמנו ?

 

[ד ו ל ה]

../images/Emo13.gifלא, לא נעלמנו...

רק הלכנו לישון קצת (חייבים מידי פעם) וקמנו הבוקר עם שיר חדש בלב... שיר קטן מתנגן בבוקר as the day begins שיר מואר עוד דקה חדשות, נקווה שזה יהיה good morning, good morning| סדגש| (אחינועם ניני) דולה (בבוקר מחוייך)

 

[malka3]

../images/Emo24.gifבוקר טוב

 

[ה ו ב ס]

אין עליו. אומן המילים האולטימטיבי.

שיר כאב, עובר ושב איזה מזל אני שר עכשיו שיר כאב כל פעם חוזר אז אני שר עכשיו - אולי זה עוזר. טוב אני לא יכול להקיף אישה שלוש מאות שישים וחמש מעלות תמיד נשאר לה סדק דרכו היא יכולה פתאום להתגלות. לעובר שב בא ולוקח כל מה שהיא רוצה לתת היא רק חוטפת לעצמה עוד רגע אחד רוטט. [מאיר אריאל]

 

[איש הכוכבים]

מלים וזכרונות

הזכרונות שלי הם כמו קורים קטנים שמחברים אותי אל העבר שכבר אינו אני בצק שאני לש, יונק של דבש, שמתחבר עמוק אל העובר שבי טו בי אור נוט טו בי לשון הווה שרץ עכשיו, ממש עכשיו כאן, למולי הזכרונות שלי שביבים קטנים של אור ובצידם גם פס של עננים קודרים הדאגה חורשת תלם דק, עמוק ולהקת ארבה כבר שטה ממזרח לברוח - או להתמסר לעצב? גבעול רוטט, גבולי הזכרונות שלי הם כל כולי, הוויתי ימים יפים שלי אח, איזה עושר מהדהד, עולם שלם נפרס שם, אוקיינוס גבה גלי זוכרת איך קרענו את האושר פרטנו בחמדה את הצלילים לנקיפות כאב מתוק, כהה ועונג חד, בתולי, היוניברס הצדיע לנו נכבש כולו בהבל פיך וכף רגלי הזכרונות שלי הם כלום, אבק פורח, מתמוסס מן פרט שולי בתוך התרחשות מתמדת, מתקתקת של זמן הווה: פעל,פועל, הפעיל ובהווה הזה עצמו את בתוכי עמוק בקוד שלי בגבול המילולי שבין הלב - לפעם, הגבול שבין אני לבין כולי אני הייתי שם! והנה שוב אותו הרטט המגע הטעם.. הזכרונות, הזכרונות שלי (אסטרולוג אלמוני)

 

[ד ו ל ה]

../images/Emo140.gif מקסים ונוגע...אהבתי מאוד.

ואחרי שנת צהריים חלומית, עם הקפה על המרפסת, מול השמש השוקעת והרוח המלטפת העולה מין הים הצילים שלי לעכשיו: "זו שעת בין ערביים שקטה מתאים לי כל כך לקחת אותך למיטה קחי רגע או שניים וצאי מהבית סתם ככה כבדרך אגב קצת אף קצת שפתיים קצת לנון קצת יין גם לי בא עליך עכשיו..." (שלום חנוך בשיר שקט ומקסים...) דולה (מפוייסת

)

 

[ד ו ל ה]

צילים=מילים+צלילים...

 

[איש הכוכבים]

ואם בנגיעות עסקינן..

נוגעת בי זוית של ברך נושקת לברכי שלי מכה אותי שם שוק על ירך כן,זה קורה גם בגילי שבדל מגע, ולו כהרף עובר אקראי על סף עורי אני רוטט, אך אין לי דרך וגם הכתב אינו קריא האם מקרה הוא? אפיזודה? היה או לא היה בכלל? הברך שם עוד, לא נמוגה ענבר על רקע הספסל נוסעים, נוסעים, אנחנו שנינו זרים גמורים עד רגע זה אך המגע.. כן, שם, עודנו! חולם אני? ממציא? הוזה?.. בדמיוני היא מסתובבת נועצת בי מבט ישיר ואז אומרת: התואיל נא ללוותני כאן בעיר? אני? ברור.. מה שתגידי.. אני מסמיק ומגמגם למרות שרק הלב דיבר שם המציא מלים - או סתם תרגם.. זרים גמורים, אשה ואיש מיטלטלים בירידות עינם החוצה, אל הכביש מבט רהוט, בוחן, אדיש - אך ברכיהם צמודות.. (אותו אסטרולוג-קצת פחות אלמוני..)

 

[מוסיקאי3]

צמרמורת

עושה לי הכתיבה של מאיר... המשורר הלאומי האמיתי שלי. בתור לשיקוף ריאה - מאיר אריאל בתור בן אדם אני מוכן לתת כתף ובאמת לפעמים אני גם בא ומשתתף אבל בתור בן תמותה... בתור בן תמותה אין לי זמן לפעמים, בתור בן תמותה אין לי זמן לפעמים. בתור בן אדם אני יכול לחשוב אבסטרקט ולבור לי אקט עם טקט שיקשט לי את המצפון עת אני בקקט אבל בתור בן תמותה... בתור בן תמותה אני עלול להיות קצת לא בן אדם כדי שאוכל עוד קצת לחיות. בתור בן אדם אני מבחין בין טוב לרע ומשתדל גם שתמיד תמיד תמיד תהיה ברירה בין טוב לרע אבל בתור בן תמותה... בתור בן תמותה כשרע לי זה לא בגלל ששכני לספסל הוא קצת הרבה יותר אומלל. בתור בן תמותה אני מוציא את לילי בניחוש מה זה כבר יכול להיות המיחוש הזה שפעם כאן פעם כאן בתור בן אדם אני חושב יש תכלית אפילו אם החושך רק מתחדד על כל תגלית אבל בתור בן תמותה... בתור בן תמותה אני חושב יש תכלית אפילו אם אני והרופאים מתקשים להחליט.. אני בן אדם בן תמותה.