מילים חסרות כל הטעמה - יש כאלו?

נוף-צלול

Well-known member
מילים בעברית יכולה להיות הטעמת מלרע או מלעיל.
אני תוהה: האם יכולות להיות מילים שהן "מאוזנות", "שטוחות", "נייטראליות" מבחינת הטעמה - חסרות כל הטעמה? האם בכלל אפשר לשאול שאלה כזאת, או שהיא חסר מובן?
 
נערך לאחרונה ב:

trilliane

Well-known member
מנהל
מילים בעברית יכולה להיות הטעמת מלרע או מלעיל.
אני תוהה: האם יכולות להיות מילים שהן "מאוזנות", "שטוחות", "נייטראליות" מבחינת הטעמה - חסרות כל הטעמה? האם בכלל אפשר לשאול שאלה כזאת, או שהיא חסר מובן?
שאלה מעניינת ולא קשורה דווקא לעברית; למיטב ידיעתי בכל השפות יש הטעמה. ממליצה לקרוא את הערך בוויקיפדיה:
הטעמה – ויקיפדיה (ואם יש לך כוח, גם באנגלית).
וגם באתר האקדמיה לא מזיק:
מלעיל ומלרע – על ההטעמה בעברית - האקדמיה ללשון העברית

אם נתחכם, הרי שבמילים חד-הברתיות אין טעם לשאול היכן הטעם, כי אם יש הטעמה היא על ההברה היחידה (ואז אין היגיון לדבר על מלעיל או מלרע, אבל הואיל והיא לא יכולה להיות ההברה לפני האחרונה, בלית ברירה היא מלרע; אבל אין טעם לדבר על האחרונה כשיש רק אחת).

עם זאת, גם משפט שכולו מילים חד-הברתיות ("תן לי את זה!") תהיה לפחות מילה (כלומר הברה) אחת מוטעמת. לרוב מטעימים את המילה בהתאם להדגשה הרצויה (למשל "תן לי את זה!" או "תן לי את זה!") אבל יש גם הגייה ניטרלית ("תן לי את זה!") שבה הטעם יהיה על "תן" (אולי כי היא הראשונה? לא חקרתי) והטעמה משנית על "זה". מילות יחס לא מוטעמות (לא רק בעברית). בקיצור, ברגע שהמשפט "ארוך" דיו תהיה גם הטעמה משנית, וזה נכון גם למילים ארוכות (ארבע הברות ויותר).

אבל נניח מילה סולידית בת שתי הברות. גם אם תאורטית אפשר להטעים את כל ההברות במידה שווה, למיטב ידיעתי בפועל זה לא קורה.

אגב, קראתי פעם שגם במלעיל ההברה האחרונה עדיין ארוכה יותר, אבל פחות ממלרע (או הפוך, שההברה המוטעמת עדיין לא ארוכה יותר מההברה האחרונה, אבל היא ארוכה יותר מכפי שהיא נהגית במלרע). לא בדקתי אם זה אכן כך ולצערי אין לי כרגע מקורות מידע זמינים בנושא.
 

נוף-צלול

Well-known member
תודה רבה!
נהניתי למקרא דברייך והחכמתי מהם, ככל יכולתי.
גם נהניתי לקרוא את הערך אליו הפנית בוויקיפדיה העברית.
תודה רבה! ומועדים לשמחה!
 
למעלה