מילים ומשמעותן

vered4

New member
מילים ומשמעותן

עד כמה המילים בהן אנחנו משתמשים מעידות על האידיאולוגיה החינוכית שלנו? למשל מונח כמו חזית אחידה- אחד מיד תעלה בו אסוציציה של מלחמה, בעוד שהשני בסך הכל התכוון שהוא לא רוצה לבלבל את הילד. גבולות- מלחמה או הגדרת הזהות העצמית? מניפולציה- תככנות או משא ומתן לגיטימי? בסך הכל נשמע לי שישנם הרבה פיספוסים בהבנת הנקרא באינטרנט בגלל זה.
 
בקשר ל"חזית אחידה" ועוד

השאלה שלך נוגעת בלב של ההתקשרות בכתב בין אנשים. למשל, בדיון למטה כשההשתמשתי במושג "חזית אחידה" התכוונתי למושג כדימוי: משהו שכלפי חוץ הוא אחיד ומאחור לא, ביחס להורים שנראים כגוף אחד מול הילדים בשעה שבעצם בינם לבין עצמם עשויים להיות חילוקי דיעות. יונת בתגובה שלה שייכה את המושג לשדה הסמנטי של מלחמה וקרבות, משהו שבכלל לא חשבתי עליו כשכתבתי, והתגובה שלה הוסיפה לי מימד נוסף לשאלה שלי. פתאום הבנתי שיכול להיות שאני חושבת על היחסים בין הורים לילדים כשיש חילוקי דיעות בין ההורים כמלחמה (אולי אפילו לא במודע) וזו בהחלט נקודה למחשבה. זאת אומרת, הרבה פעמים קורה שאת קוראת בהודעות של אנשים אחרים דברים שהם לגמרי לא התכונו אליהם, בגלל האסוציאציות שלך ומכסימום את יכולה להאיר את עיניהם של האחרים לגבי ההקשרים שאת עושה לדברים שנכתבו. מה שהם ייקחו ממה שכתבת זה כבר ענין שלהם. המילים בהן אנחנו משתמשים מעידות על האידיאולוגיה החינוכית שלנו, ולא של מי שכתב אותן... מקוה שיצא ברור
 

לאה_מ

New member
מסכימה עם דנה, ועוד:

הקונוטציות שלנו למילים תלויות בהרבה דברים. בחוויה ובנסיון האישי שלנו, בתרבות שאנו שייכים אליה, במערכות היחסים שלנו... לא תמיד זה זהה לכוונה של הזולת. שמתי לב בדיון שהיה לנו בתחתית העמוד הזה בנוגע למניפולציות, שההבדלים בדעותנו לא היו כל כך גדולים, כמו שאותי המונח "מניפולציה" בהקשר של הילדים מאד הקפיץ. ניסיתי לחשוב ממה זה נובע, ואני לא יודעת את התשובה (עדיין). יש לי קונוטציה מאד שלילית למונח הזה, ואני לא בטוחה האם אני נותנת לו פרשנות שלילית, או שאת השתמשת במונח שלילי כדי לתאר התנהגות שאינה שלילית במהותה. אבל באמת כמו שציינת וכמו שציינה דנה, דוקא בתחום של יחסי הורים וילדים, יש לא מעט מונחים והתבטאויות שלקוחים מתחום המלחמות, העימותים. אני חושבת שאנו צריכים להיות מודעים לכך, ולהשתדל למעט בכך - לא רק כעניין סמנטי, אלא כנסיון אמיתי להעביר את היחסים האלה למישור האהבה, ההבנה, הנכונות לראות את הצד של הזולת - ולא למישור העימות.
 

vered4

New member
קונוטציה שלילית

האם קורה לכם, שכאשר מישהו משתמש המילה שקשה לכם איתה, קשה לכם להקשיב לשאר דבריו?
 

לאה_מ

New member
ודאי, ולא רק זה.

זה עניין מאד בסיסי שלומדים לשים לב אליו כשמנהלים משא ומתן (נכון): כאשר הצד השני רוצה להגיב על משהו שנאמר ולא מתאפשר לו באותו רגע, הוא הרבה פעמים עסוק כל כך במה שהוא רצה לומר, עד שהוא לא מסוגל להתרכז בדברים הנאמרים בחדר. צריך לשים לזה לב מאד. לכן טכניקת השיקוף מאד משמעותית. כאשר אתה בטוח שדבריך הובנו כהלכה, אתה פנוי יותר להקשיב. לי, אגב, יש קטע דומה למה שציינת עם שגיאות בעברית. אם אני, למשל, מאזינה לרדיו ושומעת את הקרין עושה שגיאה בעברית, זה כל כך צורם לי, שאני ממש מתקשה להקשיב ליתר דבריו, והרבה פעמים אני מגלה בסוף, שחוץ מאותה שגיאה, אני לא יכולה לומר מה שמעתי.
 

נעה גל

New member
זה לא קשור לאינטרנט בכלל. זה קשור

לחיים. הלשון והשפה בה אנחנו משתמשים כדי לתאר מצב מסוים, מעידה גם על הגישה שלנו. בחירת המילים היא משמעותית ולא מקרית, היא מבטאת את התחושות הכי דקיקות שאנחנו חשים. כשמתארים מערכת יחסים עם ילדים ככזו שיש בה "מניפולציות מצד הילדים", "הצבת גבולות מצד ההורים" ו "חזית אחידה" - התחושה היא שהכותב נמצא במאבק כלשהו (אולי הוא אפילו סמוי מפניו), כי אלה, מה לעשות, לא מילים של אדם נינוח שחי לו בין כרי הדשא, הפרחים הפורחים, והציפרים המצייצות על העצים. אדם שחי באוירה הזו יבחר במילים אחרות, אולי, הוא יגיד לדוגמא: "שיש הקשבה", "הכל זורם" ו "שראשו בעננים".
 

vered4

New member
במיוחד באינטרנט

אין לך אפשרות לראות הבעות ולשמוע טון דיבור. יש מונחים שנכנסו לאוצר הלשוני שלנו ולא בהכרח מבטאים מגמות. למשל גבולות- מילה כל כך שכיחה כשמדברים על ילדים, ואני רואה אותה מהצד של הילד, הוא רוצה את ההגדרה העצמית שלו, הוא רוצה את הגבול שלו מפנינו, מהסביבה, כדי שימצא את עצמו. אני מסכימה גם, שיש דברים לא מודעים שמשתרבבים החוצה ע"י בחירת המילים, אבל לא תמיד. לגבי המילה מניפולציה, אני מסכימה שיש בה הרבה מהשלילי, והכוונה שלי היתה יותר -בענין של מצב שהילד יודע יותר לעמוד על דעתו, כבר ברור לו יותר, שלמה שהוא עושה יש השפעה, והוא מנסה להשפיע. בשלב הזה, זה כבר יוצא מתחום האינסטינקט הראשוני ומשולבת גם מחשבה ותכנון. בשלב הזה הילד שואף גם לדברים שלא מטיבים עמו בהכרח- כמו להכניס מסמר לתקע חשמל.
 

נעה גל

New member
אצלנו בבית

למרות שישנם גבולות, ומן הסתם גם הילדים עושים מניפולציות, כשדני ואני מדברים ביננו על חינוך ילדים או על איך אנחנו נראים בעיני אורן ואיתמר, אנחנו כמעט ולא משתמשים במושגים האלה. פשוט לא נזדקקנו להם. נחשפתי אליהם כאן בפורום. כשאורן "עושה מניפולציה" ואומרת שכואב לה הגרון כי היא לא רוצה ללכת לגן, אנחנו בדר"כ נוהגים לומר שהיא "מאותת על משהו" (או "שסתם לא בא לה ללכת"), כשאיתמר "מותח גבולות" אנחנו אומרים "שהוא עושה ניסויים". ולגבי החזית האחידה... אני לא זוכרת שהיה לנו מקרה שהיינו זקוקים לה. למרות שבאופן בסיסי דני ואני מאוד מסכימים על עקרונות החינוך, דווקא בדברים הקטנים ביומיום אנחנו די הפוכים. הוא רוצה ילדים לבושים, לי לא אכפת שהם ערומים, הוא לא מבין איך הם מתרוצצים בלי השגחה בחצר, ולי מספיק שאני שומעת אותם מתוך הבית.... כך שאין אצלנו ממש מצב של חזית אחידה...
 
מילים מילים מילים........

כמי שגדלה בבית שהקפיד על טהרת לשון הדיבור והתקשור המילולי מילא משמעות רבה בחיים בו אני מסכימה כי החינוך שאנו סופגים אכן מעצב את צורות ההתבטאות שלנו אבל זהו דבר שתמיד ניתן לשינוים,להתפתחות ולשיפור בהקשר ספציפי להורות,לטיפול ולכל תחומי החיים בכלל. שלכם חנה גונן
 

ליאת +

New member
זה מתקשר למשהו שעבר לי בראש הערב

אביתר נדנד את דלת ההזזה הרעועה באופן שהיה מסוכן לו. ביקשתי שיפסיק והוא חייך אלי והמשיך. ישר אמרתי לעצמי "הא! בדיקת גבולות" ושניה אח"כ אמרתי- למה גבולות? הוא נהנה מהרעש מהתחושה ומהמצב שבו הוא עומד מאחורי הדלת. למה ישר קפצתי למסקנה שהוא בודק אותי? ופתאום מאוד הפריע לי כל הקונספט של גבולות. אני לא יודעת מה קדם למה, אבל המושג הזה קיים לא רק בעולם החינוך אלא גם בעולם הטיפולי (לדוגמה: המטופל "בודק את הגבולות" כשהוא מבקש להאריך את משך השעה הטיפולית) וגם שם יש אפשרות של שימוש יתר במושג, לעיתים גם בצורה פטרונית מצד המטפל/ת.
 

vered4

New member
תארת שני שלבים למשחק

בראשון הוא משחק, חוקר נהנה, מהרעש ומהדלת. בשני את אומרת לא, הוא בודק האם את רצינית, אולי אפשר להמשיך, מה יקרה אם הוא ימשיך, זה סוג אחר של מחקר, מחקר אנושי
 
למעלה