מילון

[Aquara]

מילון

מישהו יודע איפה אני יכולה לקנות מילון בו מחפשים באנגלית/עברית ומוצאים מילים ביפנית? מישהי שאני מכירה מזמינה מורה ליפנית, ואני תפרנית (=אין כסף להזמין מורה פרטית >_<) לכן אני מעוניינת לרכוש לעצמי מילון... הידד! -ואני מבקשת טובה... מישהו יכול להסביר לי לאיזה תו יש איזה צליל ב"KONICHIWA"? כל מה שאני יודעת זה ה-"CHI", וזה מעניין אותי O.0

 

[dannyshadow]

אם הבנתי למה את מתכוונת

ko, ni, chi, ha (ha נהגת כwa) אם אני טועה תקנו אותי, אני חדש בזה =)

 

[dannyshadow]

טעות שלי,

יש היראגנה של wa, ha נשמע כמו wa רק כשהוא בא לציין נושא טעות שלי =)

 

[Aquara]

אממ, התכוונתי לצלילים, ההברות

בצירוף הקאנג'י >.< אבל אריגטו =^^=

 

[GnomeBubble]

אין קאנג'י בקוניצ'יווה

לפחות לא בדרך כלל. כותבים את זה בהירגאנה. こんにちは.

 

[GnomeBubble]

והצלילים הם

ko-n-ni-chi-ha ה-ha בסוף נהגית wa (למרות שבדרך כלל הוגים אותה ha).

 

[dannyshadow]

אז בסוף כן צדקתי

אבל עדיין לא הבנתי, להיראגנה יש תו שמסמל wa, למה השימוש פה בha? הבנתי שרק במשפטים של נושא מבטאים ha בתור wa. (למשל- watashi wa) תודה על התשובה =)

 

[furrball]

הסיבה היא התפתחות השפה

HA קוראים כ-WA רק כשזה המילית WA. הסיבות הן היסטוריות, בגלל שהשפה השתנתה עם הזמן. כמו שהיה בהיראגנה WI וWE וכיום אין הברות כאלה ביפנית סטנדרטית

 

[לירון אוהבת יפן]

הסיבה היא

שהברכה הזו הייתה במקור　kon nichi wa 今日は, התחלה של "היום הוא...". כלומר במקור אמרו משהו כמו "היום יש מזג אויר טוב " 今日はいい天気ですねואז זה התקצר ונשאר רק "היום הוא..." אותו הסבר גם ל 今晩は

 

[GnomeBubble]

ובמקרה של konnichiha

נהוג לכתוב בהירגאנה, בין היתר כדי להבדיל מ-今日は שבדרך כלל פשוט נקרא きょうは kyou wa, ואין לו משמעות של ברכה.

 

[לירון אוהבת יפן]

もちろん

 

[GnomeBubble]

כמו ש

באנגלית יש לך C שאפשר לקרוא אותה כמו K ב-Curtain או כמו S ב Certain. בעברית יש לך ב שיכולה להיות B ב"ברח" ו-V ב"הבריח". למעט מאוד שפות יש כתב "פונטי" (כלומר כתב שמקביל אחד-לאחד להגיה). מפתיע אותי שכמעט כולם מתלוננים על היפנית שיש בה 3 יוצאי דופן כאלה שקל מאוד לעלות עליהם, בעוד בשפה שלך יש אינספור כאלו.

 

[dannyshadow]

אפשר רק לשאול למה ה n אחרי ה

ko? ואחרי זה ni? יש לזה איזשהוא שימוש הגייתי במשפט?

 

[Hikaru]

המילה היא

konnichiwa. אז יש גם n. ^^" והקאנג'י של זה (כמו ש GnomeBubble אמר, לא משתמשים בו כמעט) זה 今日は.

 

[dannyshadow]

אה, נכון, פשוט בקושי לא שומעים

את זה במילה =)

 

[GnomeBubble]

בהחלט שומעים!

ה-N אורכת כמו הברה שלמה ואם תקשיב טוב תשמע KO-N-NI-CHI-WA. תנסה להגיד כל הברה לאט, באורך אחיד לכל הברה, ובלי טעם. לאט לאט תגביר קצב. ה-N לא נבלעת, בכל מקרה, אלא נשמעת ומחזקת את הצליל של ה-NI שבאה אחריה.

 

[dannyshadow]

צודק=)

כשלא שמים לב לזה לא שומעים את זה.

 

[furrball]

מהקאנג'י זה

今 קון - "הזה" 日 - ניצ'י - "יום" לצירוף 今日 יש שלוש קריאות: konnichi / konjitsu והכי נפוצה זה kyou - "היום" - השימוש הכי רגיל בצירוף הזה 今 זה גם המילה IMA - "עכשיו"

 

[dannyshadow]

קונו=בקאנג'י קון?

תודה על התשובה =)

 

[furrball]

בלי קשר לקונו.

מילת שירות この　קונו "הזה". (מילה ממקור יפני) וקון 今　קון "עכשיו", "נוכחי". (קריאת "אוניומי" - ממקור סיני. בא בעיקר בצירופים)