מילון עברי–עברי

[ספראנג מונקי]

חוץ מאתר האקדמיה ללשון העברית, האם יש מילון עברי–עברי באינטרנט שאתם ממליצים עליו?

 

[trilliane]

לאיזו מטרה?

אני נעזרת לא פעם במילון אבניאון (לשעבר ספיר) וכשהייתה לי גישה מהעבודה השתמשתי לא מעט גם ברב-מילים.

 

[ספראנג מונקי]

לאיזו מטרה?

אני נעזרת לא פעם במילון אבניאון (לשעבר ספיר) וכשהייתה לי גישה מהעבודה השתמשתי לא מעט גם ברב-מילים.

למקרים שבהם אני מרגיש שיש צורך ב"חוות דעת נוספת"

תוכלי לכוון אותי היכן מוסברים הקיצורים שמובאים בסוגריים המרובעים (כמו [יב], [עח]) (האם הכוונה ימי ביניים ועברית חדשה)?

עריכה: מצאתי!

 

[trilliane]

למקרים שבהם אני מרגיש שיש צורך ב"חוות דעת נוספת"

תוכלי לכוון אותי היכן מוסברים הקיצורים שמובאים בסוגריים המרובעים (כמו [יב], [עח]) (האם הכוונה ימי ביניים ועברית חדשה)?

עריכה: מצאתי!

שוב, לאיזו מטרה?
מה אתה רוצה לבדוק?
לדוגמה, אם מדובר בסוגיות דקדוק, האקדמיה היא הסמכות הגבוהה ביותר, ואני לא מחפשת חוות דעת נוספת.
אם מדובר ברובד לשון, זה בכלל לא מידע שישנו שם.
מבחינת הגדרות וריבוי משמעויות – כל מילון מתאים, גם מילוג או ויקימילון, כי הם משקפים תפיסה כלשהי של המציאות (גם אם אין עליה תמימות דעים).

 

[ספראנג מונקי]

שוב, לאיזו מטרה?
מה אתה רוצה לבדוק?
לדוגמה, אם מדובר בסוגיות דקדוק, האקדמיה היא הסמכות הגבוהה ביותר, ואני לא מחפשת חוות דעת נוספת.
אם מדובר ברובד לשון, זה בכלל לא מידע שישנו שם.
מבחינת הגדרות וריבוי משמעויות – כל מילון מתאים, גם מילוג או ויקימילון, כי הם משקפים תפיסה כלשהי של המציאות (גם אם אין עליה תמימות דעים).

המטרה היא הגדרות וריבוי משמעויות. אני לא בטוח שכל מילון מתאים, זכור לי שמילוג כלל הגדרות שסתרו אמירות מפורשות של האקדמיה (לא זכורה לי דוגמה ספציפית).

 

[trilliane]

המטרה היא הגדרות וריבוי משמעויות. אני לא בטוח שכל מילון מתאים, זכור לי שמילוג כלל הגדרות שסתרו אמירות מפורשות של האקדמיה (לא זכורה לי דוגמה ספציפית).

האקדמיה ללשון לא עוסקת בענייני משמעויות, למעט קומץ מקרים נקודתיים.
כל מילון מחליט איזה קו לנקוט מבחינת איסוף המשמעויות וההגדרות, וגם מילון שאינו נחשב "רשמי" עדיין משקף משמעויות קיימות בשפה, ולכן יכול להיות כלי יעיל לצרכים מסוימים. לכן שאלתי שוב ושוב מה הצורך ומה אתה מחפש...

 

[ספראנג מונקי]

האקדמיה ללשון לא עוסקת בענייני משמעויות, למעט קומץ מקרים נקודתיים.
כל מילון מחליט איזה קו לנקוט מבחינת איסוף המשמעויות וההגדרות, וגם מילון שאינו נחשב "רשמי" עדיין משקף משמעויות קיימות בשפה, ולכן יכול להיות כלי יעיל לצרכים מסוימים. לכן שאלתי שוב ושוב מה הצורך ומה אתה מחפש...

כמו שציינתי, המטרה שלי היא לבדוק ריבוי משמעויות של מונחים ותקינותן.

הנה שתי דוגמאות להתלבטויות שהיו לי ממש לאחרונה:

1. שם התואר "אמוד" (estimated) – מופיע במילון מסוים (וכן במילון המונחים המקצועיים של האקדמיה בהקשר ספציפי מאוד), אך אינו מופיע במילון העברי הכללי של האקדמיה. לי שם התואר הזה צורם, אבל הייתי מעוניין לדעת אם הוא תקין. ככלל, אני נוטה להטיל ספק בנכונות מילון המונחים המקצועיים של האקדמיה, בפרט במונחים שנקבעו לפני עשרות שנים (לפעמים לפני קום המדינה).

2. תיאום – במילון המונחים המקצועיים של האקדמיה שם העצם "תיאום" מופיע כתרגום של adjustment בהקשר של מסים. אני עד היום סברתי שהמשמעות של תיאום היא coordination, וזוהי גם ההגדרה המילונית שלו במילון האקדמיה. רציתי לברר: (א) האם תיאום בהקשר של מסים הוא אכן תקין, על אף שהוא קיים במילון המונחים המקצועיים; וכן (ב) האם ניתן להשתמש בשם העצם ובפועל "תיאום"/"תיאם" במשמעות של adjustment גם במקרים אחרים. לכן בדקתי אם יש מילונים אחרים שבהם "תיאום" מופיע במשמעות של adjustment. אמנם מצאתי באחד המילונים, אבל למרות זאת לא השתכנעתי בנכונות המשמעות הזו, מכיוון שהיא אינה מופיעה במילון של האקדמיה.

לכן חשוב לי למצוא מילון מהימן.

 

[trilliane]

זה נהיה קצת מטא-דיון, כי רק עכשיו השתמשת במונח הנכון: חלופות עבריות למונחים מקצועיים.
אין לזה קשר להגדרות או לריבוי משמעויות, להפך.
במקרה כזה לא כדאי להיעזר במילון עברי-עברי אלא במאגר המונחים (הרשמיים) של האקדמיה ללשון, ואם החלופה לא מוכרת/מקובלת בתחום הדעת (וזה קורה) כדאי להיעזר במילון מונחים מקצועי רלוונטי או להשתמש במונח המקובל בספרות המקצועית. מוטב להיעזר בוויקיפדיה (ערכים מקבילים בשפות שונות) ובמילון אנגלי-עברי (אפשר גם מורפיקס).

 

[ספראנג מונקי]

זה נהיה קצת מטא-דיון, כי רק עכשיו השתמשת במונח הנכון: חלופות עבריות למונחים מקצועיים.
אין לזה קשר להגדרות או לריבוי משמעויות, להפך.
במקרה כזה לא כדאי להיעזר במילון עברי-עברי אלא במאגר המונחים (הרשמיים) של האקדמיה ללשון, ואם החלופה לא מוכרת/מקובלת בתחום הדעת (וזה קורה) כדאי להיעזר במילון מונחים מקצועי רלוונטי או להשתמש במונח המקובל בספרות המקצועית. מוטב להיעזר בוויקיפדיה (ערכים מקבילים בשפות שונות) ובמילון אנגלי-עברי (אפשר גם מורפיקס).

כלל לא מדובר במונחים מקצועיים.
למשל, הסוגיה לגבי המשמעות של "תיאום", רק ציינתי שבאתר של האקדמיה המקום היחיד שבו מצאתי פירוש למילה "תיאום" במשמעות שאינה coordination היה במילון המונחים המקצועיים, ואני לא משוכנע שהמשמעות שם היא נכונה. וגם אם כן, עולה השאלה אם ניתן ללמוד מכך שניתן להשתמש ב"תיאום" במשמעות של adjustment גם במקרים אחרים, ולכן רציתי לבדוק במילונים אחרים.
כנ"ל לגבי estimated, ציינתי שהמקום היחיד שמצאתי בו את שם התואר "אמוד" היה במילון המונחים המקצועיים, וזה נראה לי מוזר שהוא קיים שם אך לא במילון הכללי. ולכן גם כאן יש לי ספק אם אכן נכון להשתמש בשם התואר הזה מעבר למונח המקצועי הספציפי שהוא נכלל בו, אף על פי שיש מילון עברי–עברי אחר שכן ניתן למצוא אותו.

 

[trilliane]

כאמור, אם אתה מחפש שימוש מקובל במשמעות כללית, כל מילון יכול להתאים, ואפילו לבדוק כמה שיותר מילונים כדי לראות מה המשותף.
אבל אם אתה מוצא משמעות שמופיע במאגר המונחים בתחום/הקשר מסוים, היא כנראה רלוונטית רק אליו.

 

[hada12]

Adustment זה כווננון
ו-Coordination זה קואורדינציה.
הראשון בכיוון כלי נגינה
השני הוא בגוף האדם ותנועתו.
זה בכלל לא עברית כאן והאנגלית מבדילה בין השניים שמתאימים התאמה כמעט מלאה למילה תיאום.
עצה שלי בתרגום מאנגלית לעברית ממליץ להשתמש במילון אנגלי אנגלי עברי או אנגלי אנגלי כדי להבין את ההבדל בין המילים.
כאן מילון עברי לא יעזור!

 

[ספראנג מונקי]

Adustment זה כווננון
ו-Coordination זה קואורדינציה.
הראשון בכיוון כלי נגינה
השני הוא בגוף האדם ותנועתו.
זה בכלל לא עברית כאן והאנגלית מבדילה בין השניים שמתאימים התאמה כמעט מלאה למילה תיאום.
עצה שלי בתרגום מאנגלית לעברית ממליץ להשתמש במילון אנגלי אנגלי עברי או אנגלי אנגלי כדי להבין את ההבדל בין המילים.
כאן מילון עברי לא יעזור!

אני לא מבין את התגובה הזו. מה הקשר לתרגום? הבאתי את המילים באנגלית רק כדי להבהיר לאיזו משמעות התכוונתי בעברית, מכיוון שבשימוש בעברית יש אי-בהירות לגבי נכונות המשמעות.

 

[hada12]

אני לא מבין את התגובה הזו. מה הקשר לתרגום? הבאתי את המילים באנגלית רק כדי להבהיר לאיזו משמעות התכוונתי בעברית, מכיוון שבשימוש בעברית יש אי-בהירות לגבי נכונות המשמעות.

אתה יכול להסביר לי לאן אתה חותר?
יש משהו שנקרא פרסומים ממשלתיים שמחייב את לשון האקדמיה
זה הדבר היחיד המעוגן בחוק ממשלתי.
שאלות בקשר לניסוח. זה תלוי בטעם אישי.

 

[ניקולו6]

כמו שטריליאן כתבה, תלוי בצורך וב"סטיות" שלך.

בתכלס, לנו דוברי העברית אין הרבה אפשרויות.

כשאני רוצה להבין למה מלה נראית/מנוקדת בצורה מסויימת, אני הולך לויקימילון, שמציג את משקל המילה. שימושי כשבשורש אותיות גרוניות/נופלות. בנוסף, האטימולוגיה שם מוצגת בצורה ברורה.

לעומת זאת, מישהו שאל לא מזמן מה פירוש המלה מי בפסוק "שמרו מי בנער". לדקדקנות (מקראית) כזו אין כמו הגויים: BDB (שאומר "'מי' אחרי פועל פירושו [whoever [of you").

ישנו גם אבן שושן (לא מעודכן).

 

[נוף-צלול]

כמו שטריליאן כתבה, תלוי בצורך וב"סטיות" שלך.

בתכלס, לנו דוברי העברית אין הרבה אפשרויות.

כשאני רוצה להבין למה מלה נראית/מנוקדת בצורה מסויימת, אני הולך לויקימילון, שמציג את משקל המילה. שימושי כשבשורש אותיות גרוניות/נופלות. בנוסף, האטימולוגיה שם מוצגת בצורה ברורה.

לעומת זאת, מישהו שאל לא מזמן מה פירוש המלה מי בפסוק "שמרו מי בנער". לדקדקנות (מקראית) כזו אין כמו הגויים: BDB (שאומר "'מי' אחרי פועל פירושו [whoever [of you").

ישנו גם אבן שושן (לא מעודכן).

לניקולו6: הדוגמה שלך היא לענ"ד דוגמה מובהקת לשם מה נדרש הפורום הזה: המקור המוסמך והמפורט הזה "כבד" עליי, בעוונותיי - עקב חוסר ידע בסיסי והכרות בסיסית עם המונחים, הקיצורים וכו', אני זקוק למתווך שיבאר לי זאת "בלשון בני אדם", ולכך, לענ"ד, נועדו פורומים מעין זה