מילואים - הפתיחה
איך אני שונא את המעטפה הירוקה... כמו שהבטיחו, במילואים כל גבר הופך ל: 1. עייף 2. רעב 3. חרמן רק לפני שנה וחצי השתחררתי, וכבר פעם שנייה של מילואים (מה לעשות, טוחנים את הקצינים) אבל זה תרגיל, אז אין לי באמת על מה להתבכיין... אחרי היום הראשון (שהייתי עסוק בלהאבק מהרדמות) ואחרי ארוחת הצהריים (האוכל בצבא לא נהייה טעים יותר) התפנתי למשימתי השלישית... סורק בעיני את המיעוט של הילדות מסביב (כשמתרגלים לסטודנטיות עם מכנסונים, בחורה על ב' לא עושה את זה) אבל אז נעצרו עיני על סגן קטנה וחמודה על א' (מונמכים כראוי). בוחן אותה, תחת קטן וחמוד, פנים מדליקות עם חיוך שובב שיער שחור אסוף לאחור, כומתת מודיעין וישבן חמוד (כבר אמרתי?). בהזדמנות הראשונה, שיחה קצרה, מיותרת "מה עושה כאן?" - "באתי לתת "מעטפת" לתרגיל" "את כאן כל השבוע?" - "לצערי" "למה על א' בשטח?" - "אני לא אהבת ב' ... ואין לי עם מה למלא את זה " "בלה בלה בלה?" - "בלה בלה בלה בלה בלה...." בכל יום חייוכים, נגיעות קלות, שיחות להפיג את השיעמום... המאהל שחזרנו עליו כל לילה היה בשטח מלא קוצים מסביב, מגורי בנות מופרדים ב"יוטה" כרגיל, ומבנה אחד משותף של מקלחות שדה עם בריח כדי שהבנות יוכלו לנעול. "מתי את יורדת ממשמרת?" - "נראה לי שאני אכנס להתקלח, אלך לארוחת צהריים אסיים כאן את הדו"ח ולישון" "אז אולי..." אני מלביש על פני מבט שובב וזדוני "תסיימי את הדוח עכשיו, נלך לאכל ואז מקלחת?" אומר בצורה לא שקופה דייה. - "ואללה!" מחייכת "מקלחת ואז ישר לישון קצת" מבהיר את עצמי "אז ב 13:00 במקלחת? קבענו?" - "מה קבענו? למקלחת?! היא שואלת עם חייוך של "צחוקים איתך". "כן, מה חייבים לבזבז זמן מיותר בנסיעות, ובתי קפה? אנחנו כאן עכשיו לא? אני מבטיח שיהיה נחמד!" היא מביטה בי במבט מוזר. "אני אהיה שם באחת, את יכולה להבריז עם לא בא לך, אבל זה יהיה חבל" אני מכריז תוך כדי הליכה...
איך אני שונא את המעטפה הירוקה... כמו שהבטיחו, במילואים כל גבר הופך ל: 1. עייף 2. רעב 3. חרמן רק לפני שנה וחצי השתחררתי, וכבר פעם שנייה של מילואים (מה לעשות, טוחנים את הקצינים) אבל זה תרגיל, אז אין לי באמת על מה להתבכיין... אחרי היום הראשון (שהייתי עסוק בלהאבק מהרדמות) ואחרי ארוחת הצהריים (האוכל בצבא לא נהייה טעים יותר) התפנתי למשימתי השלישית... סורק בעיני את המיעוט של הילדות מסביב (כשמתרגלים לסטודנטיות עם מכנסונים, בחורה על ב' לא עושה את זה) אבל אז נעצרו עיני על סגן קטנה וחמודה על א' (מונמכים כראוי). בוחן אותה, תחת קטן וחמוד, פנים מדליקות עם חיוך שובב שיער שחור אסוף לאחור, כומתת מודיעין וישבן חמוד (כבר אמרתי?). בהזדמנות הראשונה, שיחה קצרה, מיותרת "מה עושה כאן?" - "באתי לתת "מעטפת" לתרגיל" "את כאן כל השבוע?" - "לצערי" "למה על א' בשטח?" - "אני לא אהבת ב' ... ואין לי עם מה למלא את זה " "בלה בלה בלה?" - "בלה בלה בלה בלה בלה...." בכל יום חייוכים, נגיעות קלות, שיחות להפיג את השיעמום... המאהל שחזרנו עליו כל לילה היה בשטח מלא קוצים מסביב, מגורי בנות מופרדים ב"יוטה" כרגיל, ומבנה אחד משותף של מקלחות שדה עם בריח כדי שהבנות יוכלו לנעול. "מתי את יורדת ממשמרת?" - "נראה לי שאני אכנס להתקלח, אלך לארוחת צהריים אסיים כאן את הדו"ח ולישון" "אז אולי..." אני מלביש על פני מבט שובב וזדוני "תסיימי את הדוח עכשיו, נלך לאכל ואז מקלחת?" אומר בצורה לא שקופה דייה. - "ואללה!" מחייכת "מקלחת ואז ישר לישון קצת" מבהיר את עצמי "אז ב 13:00 במקלחת? קבענו?" - "מה קבענו? למקלחת?! היא שואלת עם חייוך של "צחוקים איתך". "כן, מה חייבים לבזבז זמן מיותר בנסיעות, ובתי קפה? אנחנו כאן עכשיו לא? אני מבטיח שיהיה נחמד!" היא מביטה בי במבט מוזר. "אני אהיה שם באחת, את יכולה להבריז עם לא בא לך, אבל זה יהיה חבל" אני מכריז תוך כדי הליכה...
