מילה ששעשעה אותי
שלשום נתקלתי במילה בספר שאני קורא שעשעה אותי.
המילה הייתה 失業中.
שני הקאנג'ים הראשונים פשוט הם מילה שמשמעותה חוסר עבודה/אבטלה.
הקאנג'י האחרון הוא "באמצע" וכשהוא מתווסף למילה קיימת הכוונה פשוט באמצע ה... משהו.
למשל 勉強中 - אני כרגע באמצע הלימודים, כלומר עוד לא סיימתי ללמוד אבל כבר התחלתי.
登山中 - באמצע הטיפוס (על הר) וכו וכו.
מה ששעשע אותי היה שבדרך כלל אתה באמצע של פעולה כלשהי ולכן הצרוף שרשמתי למעלה היה קצת משעשע. אני באמצע של... לא לעשות כלום.
לי זה היה משעשע אז הזכרתי את זה לחברה והיא נתנה לי הסבר שהשביע את ההגיון שלי.
היא אמרה שכשמישהו אומר את זה על עצמו... זה מן סוג של תרוץ/הסבר. כלומר, כרגע אין לי עבודה אבל אני מחפש. כלומר, זה לא שאין לי עבודה ואני יושב מסתלבט ולא מצפה למצוא עבודה כל חיי, אלא רק כרגע אין לי עבודה, לפני זה הייתה לי עבודה ובעתיד גם תהיה לי עבודה ולכן התקופה הזאת של חוסר עבודה, היה לה התחלה ותהיה לה סוף. לא שאני עצלן או משהו.
ומצד שני, כשאתה אומר את זה כלפי מישהו אחר, זה נימוסי. כדי לא להגיד פשוט אתה מובטל (ואולי תהיה ככה לעד) אומרים אתה כרגע באמצע של אבטלה/אמצע של תקופה של חוסר עבודה. כלומר ברור לנו שאתה לא עצלן ומחפש עבודה ובקרוב גם תמצא ותתחיל לעבוד שוב, ולכן התקופה הזאת היא זמנית.
כלומר במקרה הזה, השימוש של ה"באמצע של.." בא דווקא להדגיש לא את זה שאתה באמצע אלא את זה שלמה שמתואר יש התחלה וסוף. מעניין.
שלשום נתקלתי במילה בספר שאני קורא שעשעה אותי.
המילה הייתה 失業中.
שני הקאנג'ים הראשונים פשוט הם מילה שמשמעותה חוסר עבודה/אבטלה.
הקאנג'י האחרון הוא "באמצע" וכשהוא מתווסף למילה קיימת הכוונה פשוט באמצע ה... משהו.
למשל 勉強中 - אני כרגע באמצע הלימודים, כלומר עוד לא סיימתי ללמוד אבל כבר התחלתי.
登山中 - באמצע הטיפוס (על הר) וכו וכו.
מה ששעשע אותי היה שבדרך כלל אתה באמצע של פעולה כלשהי ולכן הצרוף שרשמתי למעלה היה קצת משעשע. אני באמצע של... לא לעשות כלום.
לי זה היה משעשע אז הזכרתי את זה לחברה והיא נתנה לי הסבר שהשביע את ההגיון שלי.
היא אמרה שכשמישהו אומר את זה על עצמו... זה מן סוג של תרוץ/הסבר. כלומר, כרגע אין לי עבודה אבל אני מחפש. כלומר, זה לא שאין לי עבודה ואני יושב מסתלבט ולא מצפה למצוא עבודה כל חיי, אלא רק כרגע אין לי עבודה, לפני זה הייתה לי עבודה ובעתיד גם תהיה לי עבודה ולכן התקופה הזאת של חוסר עבודה, היה לה התחלה ותהיה לה סוף. לא שאני עצלן או משהו.
ומצד שני, כשאתה אומר את זה כלפי מישהו אחר, זה נימוסי. כדי לא להגיד פשוט אתה מובטל (ואולי תהיה ככה לעד) אומרים אתה כרגע באמצע של אבטלה/אמצע של תקופה של חוסר עבודה. כלומר ברור לנו שאתה לא עצלן ומחפש עבודה ובקרוב גם תמצא ותתחיל לעבוד שוב, ולכן התקופה הזאת היא זמנית.
כלומר במקרה הזה, השימוש של ה"באמצע של.." בא דווקא להדגיש לא את זה שאתה באמצע אלא את זה שלמה שמתואר יש התחלה וסוף. מעניין.
