הי יפעת, הנה דעתי
קודם כל, רציתי להזכיר שאינני גרפולוג מקצועי, ושאשמח (מאוד) לקבל ביקורת על הניתוח שלי, הערות, הארות וכל דבר בכלל. הדבר הראשון שממנו אפשר להתרשם בכתב היד שלך, הוא הנסיון להתפרס על כל הנייר, את נמתחת עליו, מתמקמת על כל השורות, ואפילו החתימה שלך, מנסה להמתח על כמה שיותר שטח. מה המסקנה מזה ? שאת טיפוס שמנסה להשיג הרבה דברים בבת אחת. הרבה משימות, הרבה מטרות. ומצד שני זה גם, מראה שאת טיפוס של "אשכולות", הרבה תחומי עניין, הרבה עיסוקים וקשר טוב עם הזולת. מה הדבר השני שעולה מכתב היד ? שהשורות מתבלגנות קצת, זורמות בקצב לא אחיד, בד"כ ישרות, אבל השוליים מנסות לשאוף לצד שמאל וזורמות באי אחידות מימין. ומה המסקנה: מצד אחד את מאוד רוצה קשר עם אנשים, אבל האנרגיות שלך משתנות, את מנסה להתרחק מהעבר ולהתקרב על העתיד וההווה, לא בגלל טראומות, אלא משום שאת רוצה לשנות משהו מהותי בסביבה שלך, אבל יש אי סדרים, את יכולה להיות בכיוון אחד, ולהחליט על כיוון אחר תוך זמן קצר. אני חושב שכל האנרגיה הזאת, יכולה להתבזבז, משום שאת לא משלימה הרבה מהדברים שאת מתכננת. בנוסף לזה, חשוב לך לתת את המילה האחרונה, כתב היד שלך הולך וגדל עם השורות, עד שהאותיות האחרונות גדולות יותר מהראשונות, המשמעות שאני מסיק היא שחשוב לך להיות זאת ש"צודקת" בשורה התחתונה. אם זה מאבקים לאורך זמן עם ההורים, חשוב לך להוכיח שאת היית זאת שצדקת במשך כל הזמן. אני חושב שיחסך לאימך תקין, אבל לא הצלחתי להבין מה פשר הקשר שלך עם אביך, או עם דמות האב האידיאלית עימה את רוצה להתחבר. ללא ספק "ל" היא אחת האותיות התנודתיות שלך בכתב היד, מבחינת הצורה שלהן, וזה מעיד על חיפוש סמל לגבריות, ותהיות על ה"סמל האידיאלי". זה לא בהכרח אומר על משבר עם דמות האב, אלא יכול להעיד על חיפוש אחרי בן זוג אידיאלי. יש לך נטייה אומנותית, יכולת טובה להקשיב לאחר, את נוטה לתת עזרה לאחרים, לפעמים את מעריכה שאת נותנת הרבה יותר ממה שאת מקבלת בחזרה, אבל אני חושב שבבסיסו של דבר את אדם שמח וטוב לב שנהנה לעשות זאת וזה לא מכעיס אותך, אולי רק קצת מעייף. את יכולה להיות עקשנית לא קטנה לפעמים, אפילו בעניינים שרחוקים קצת ממך (אצל אחרים), ואח"כ זה מעצבן אותך, וגורם לך לחשוב שאולי לא היית צריכה להתעקש שם מלכתחילה (החתימה שלך, שנוגעת רחוק ואז מוחקת את התוכן שלה, מעידה על כך לדעתי).
