מיכא"ל שלי
זהו, הגיע הזמן שלי לסכם את פרויקט מיכא"ל.. זה כמובן לא היה ממש קל, אבל הצלחתי להוציא מכתב קטן... בבקשה: לפני הכל – מיכא"ל הוא לא אבקת קסמים, ויש לי המזל שחשבתי ככה מתחילת הקורס, וכך עבדתי קשה יותר וטוב יותר, ולדעתי הבנתי והפנמתי טוב יותר את מיכא"ל. כ"כ הרבה תחומים נלמדו במיכא"ל, כ"כ הרבה ידע כללי צברתי, קיבלתי כ"כ הרבה כלים ושיטות ללימוד, זיכרון, קריאה מהירה, אנגלית, מתמטיקה, הבנת הנקרא, ציור, ועוד... ועדיין – זה בקושי רבע ממה שמיכא"ל באמת תרם לחיי. מיכא"ל בבסיסו הוא האמונה , שאני יכול הכל, ואין דבר שגדול עלי. מעכשיו פשוט אין דברים שגדולים עלי, וזה כולל הכל, כל דבר שארצה – אני מסוגל לעשות אותו. מיכא"ל בבסיסו הוא קבלת האחריות האישית על המעשים, ההצלחות והכישלונות. אני יודע שכל הצלחה או כישלון שלי הם תלויים בי, זו אשמתי, או זכותי. אני יודע למצוא למה נכשלתי, ולעבוד בעצמי כדי לשפר את הנושא. מה שלמדתי במיכא"ל לאו דווקא קשור ללימודים, ואני אישית לוקח את זה בתור דרך חיים, שתלווה אותי בכל תחום שאני אעסוק בו, גם (ואולי אפילו בעיקר) בשעות הפנאי. מיכא"ל הוא נעליים משוכללות בעלות צופן מיוחד, שרק מי שלומד לפענח את הצופן המסובך, מסוגל להשתמש בהם ולהגיע רחוק... היום אני לובש את הנעלים ומתחיל לרוץ במסלול להצלחה. (ושוב, זה לאו דווקא לימודים) מיכא"ל הוא בקיצור - צופן לחיים. במיכא"ל עסקנו בצפנים הרבה, כל מיכא"ל, או – הרבה מהחיים- מוכנס בתוך צופן אחד, בתוך קורס אחד, בתוך 14 מפגשים בלבד, אשר למי שמפענח אותו, אין יותר מעצורים, והוא מסוגל להצליח בכל דבר. כשאני מסתכל לאחור, לימים שלפני הקורס, אני לא מבין איך הייתי חי, לומד, ומתקדם בלי העקרונות הכי חשובים במיכא"ל. מבחינתי מיכא"ל עוד לא נגמר, ויכול להיות שהמיכא"ל שלי ישתנה, בגלל שמיכא"ל הוא דבר שלא נגמר ולא מפסיק לעולם. המון תודה על התהליך המדהים שעברתי, תודה למפתחי השיטה, תודה למנחה המדהים שהיה לי, ותודה לעצמי שעמדתי בפרויקט בכבוד. תגובות
זהו, הגיע הזמן שלי לסכם את פרויקט מיכא"ל.. זה כמובן לא היה ממש קל, אבל הצלחתי להוציא מכתב קטן... בבקשה: לפני הכל – מיכא"ל הוא לא אבקת קסמים, ויש לי המזל שחשבתי ככה מתחילת הקורס, וכך עבדתי קשה יותר וטוב יותר, ולדעתי הבנתי והפנמתי טוב יותר את מיכא"ל. כ"כ הרבה תחומים נלמדו במיכא"ל, כ"כ הרבה ידע כללי צברתי, קיבלתי כ"כ הרבה כלים ושיטות ללימוד, זיכרון, קריאה מהירה, אנגלית, מתמטיקה, הבנת הנקרא, ציור, ועוד... ועדיין – זה בקושי רבע ממה שמיכא"ל באמת תרם לחיי. מיכא"ל בבסיסו הוא האמונה , שאני יכול הכל, ואין דבר שגדול עלי. מעכשיו פשוט אין דברים שגדולים עלי, וזה כולל הכל, כל דבר שארצה – אני מסוגל לעשות אותו. מיכא"ל בבסיסו הוא קבלת האחריות האישית על המעשים, ההצלחות והכישלונות. אני יודע שכל הצלחה או כישלון שלי הם תלויים בי, זו אשמתי, או זכותי. אני יודע למצוא למה נכשלתי, ולעבוד בעצמי כדי לשפר את הנושא. מה שלמדתי במיכא"ל לאו דווקא קשור ללימודים, ואני אישית לוקח את זה בתור דרך חיים, שתלווה אותי בכל תחום שאני אעסוק בו, גם (ואולי אפילו בעיקר) בשעות הפנאי. מיכא"ל הוא נעליים משוכללות בעלות צופן מיוחד, שרק מי שלומד לפענח את הצופן המסובך, מסוגל להשתמש בהם ולהגיע רחוק... היום אני לובש את הנעלים ומתחיל לרוץ במסלול להצלחה. (ושוב, זה לאו דווקא לימודים) מיכא"ל הוא בקיצור - צופן לחיים. במיכא"ל עסקנו בצפנים הרבה, כל מיכא"ל, או – הרבה מהחיים- מוכנס בתוך צופן אחד, בתוך קורס אחד, בתוך 14 מפגשים בלבד, אשר למי שמפענח אותו, אין יותר מעצורים, והוא מסוגל להצליח בכל דבר. כשאני מסתכל לאחור, לימים שלפני הקורס, אני לא מבין איך הייתי חי, לומד, ומתקדם בלי העקרונות הכי חשובים במיכא"ל. מבחינתי מיכא"ל עוד לא נגמר, ויכול להיות שהמיכא"ל שלי ישתנה, בגלל שמיכא"ל הוא דבר שלא נגמר ולא מפסיק לעולם. המון תודה על התהליך המדהים שעברתי, תודה למפתחי השיטה, תודה למנחה המדהים שהיה לי, ותודה לעצמי שעמדתי בפרויקט בכבוד. תגובות
